אני עייף...
עייף מכל הבריחות...
מכל הבריחות מהמציאות...

עייף מלשקוע...
מלשקוע בתוך העולם הקטן ואומלל שלי...

אני צריך להפסיק את הרעידות הקטנות האלו שבכל פעם
שאני מתרגש הם חוצות לי את הנשמה...
חוצות בלי שום אזהרה...

אני רוצה להיות חופשי מכל הדאגות שקורעות אותי מבפנים
ולא נותנות לרגשות לקחת נשימה עמוקה של אויר....

כשאני פגוע אני בעולמי מתעטף...
וכשכולם נהנים אני את שיני חורק...
רק את עצמי אני מאשים, שאין לי כלום בחיים...
ומזה אני עייף...
מהעולם הקטן שלי שבו אני מתעטף.