אבי על המיטה , אני אחי ואימי מסביב.
אמי אוחזת ביד אחת ואני בשניה ,אחי מלטף את הראש.
מכשירי ההנשמה כבר לא מחוברים , הקרב נגמר.
מכשיר הדופק מתעד פעימות אחרונות - מדווח מצב.
האחיות שומרות מרחק , רק אנחנו בחדר.
ואז הפרידה מתחילה.
קצב הדופק יורד - הראש של כולם מסתובב למכשיר.
אין הפתעות אין דרמה - הכל כבר ברור .
הבכי שלנו - לא נשמע , ממתינים.
הנשימה נחלשת בלי שום אפקט מרהיב ,
החום עוזב את הגוף.
אני מרגיש איך היד שאני מחזיק מתקררת .
אני מרים את הראש ומהנן לאימי - זה נגמר.
לאחר מכן שוב נוהלים , אחיות רופאים .
הבכי מתחזק , אנשים , חברים ,אתה הם .
סידורי הלוויה,מודעות,תרומת איברים ,תעודת פטירה.
לשנייה אני חוזר פנימה , אבי כבר עטוף בשק,
רואים רק פנים .
חסד הפרידה נגמר . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.