איריס שגב / דכאון |
איריס שגב / דכאון |
הדכאון, כמו ים, משתרע רחב, נפתח למרחק, אין לו דין, אין גבולות. אני מתפשטת, נמשכת אליו אל אורכו, אל רוחבו, אל אינסוף מצולות. ואינני שוקעת. לכל צד מתפרשת שולחת גרורות לכל כיוון רוח, בלי מצוף, גם בקרש אינני נתפסת. רק החוף שממנו יצאתי בטוח. לעתים על פיסות של דמיון מחכה כמו על נוף מדברי שאיננו קיים אך גם כשהן נמוגות לא אשקע כי גם הוא לא ירצה בי, הים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|