ואז שמענו על הפיגוע, והייתה לי הרגשה חריפה כזאת שדוד נמצא
שם, על הפיגוע שמענו בחדשות של שתיים עשרה, ממש לפני הפסקת
הצהריים, וידעתי באותו רגע שדוד נסע לשם, וידעתי שדוד הוא לא
מהאלה שנפצעים קל או בינוני, דוד מסוגל בפיגוע תופת לצאת רק
מת.
ואכן דוד מת, וזה היה עצוב, כל כך עצוב שבלוויה שלו אפילו לא
בכיתי, ככה זה קרה, ושמעתי שלא רק לי זה קרה... לפעמים מרוב
שעצוב אתה נחסם, וכך נשארתי בן אדם חסום, מרגע הלוויה עד עצם
היום הזה.
לאחרהלוויה הלכנו להורים של דוד, כלומר נסענו והיו שם מיני
תופינים ובייגלה שהמליחות שלו הזכירה לי את הדמעות שלא ירדו לי
בלוויה. הייתה גם שתייה קלה: נקטר מנגו שלא סבלתי, דיאט קולה
קר, ומים מינרלים, שתיתי הרבה באותו יום.
בלילה כבר שתיתי בגפי, אך לא שתייה קלה, שתיתי לחיי דוד איזה
יין אדום מצ'ילה שקנינו אני ודוד בטיול לדרום אמריקה... אך מי
שנותר חי זה רק אני כלומר המושג לחיינו כבר לא היה רלבנטי,אז
מה עשיתי, שתיתי כוס אחת לחיי וכוס אחת למתיי. אך יה דוד יה
דוד למה?למה תמיד השם שלך צריך להופיע בהקשרים שליליים.
בלוויה של שמעון כבר בכיתי בכי תמרורים, בכי שלאחר מכן כאשר
ניתחתי אותו פסיכולוגית, הבנתי שבלוויה של שמעון בכיתי גם הרבה
בשביל דוד. שמעון היה כמעט החבר הכי טוב שלי, האמת שאחרי מותו
של דוד שמעון הפך לחבר הכי טוב שלי, לא משנה, מסובך מידי בכדי
להסביר. בכל אופן לאחר הלוויה של שמעון הלכתי ושמתי אבן על
הקבר של דוד ככה שיהיה, מה כבר יכול להיות? דוד מת, ועכישו גם
שמעון, על שמעון בכיתי על דוד לא. אחרי ששמתי את האבן על הקבר
של דוד, הלכתי לביתו של שמעון שגר עדיין עם ההורים באיזו וילה
יוקרתית, בכל אופן היה שם אוכל מצויין וביני לבין עצמי צחקתי
עם עצמי שבלוויה של שמעון היה טעם לדמעות.
איזה חרא של חיים שמעון מת, דוד מת ועכשיו רק היה חסר לי שמרקו
ימות, ומרקו אכן מת, לא צריך לאמר איך כי זה כבר ידוע, מרקו מת
בפיגוע כמו שמעון, כמו דוד. מרקו היה כמעט החבר הכי טוב שלי,
בעצם החבר הכי טוב שלי אחרי דוד ושמעון, כלומר בזמן שהוא מת
הוא אכן היה החבר הכי טוב שלי. ללוויה של מרקו כבר לא הלכתי,
למי כבר היה כח ללוויות? פשוט ישבתי לי בבית וצעקתי, צעקתי סתם
ללא יעד מכוון, וגם לא הלכתי לבית של מרקו, פשוט ישבתי בבבית
וצעקתי,ולאחר שצעקתי שתקתי ולאחר ששתקתי נרדמתי, וקמתי לאחר 12
שעות בתקווה שהכל חלום.
ואכן הכל היה חלום, חלום על המזרח התיכון, לי בכלל קוראים
יוהנסן, אני גר בשוויץ ושקט לי מאוד, אני לומד פסיכולוגיה
בבאזל.. נו איפה שהקימו את מדינת היהודים, המורה שלי יורגן
שהוא מנתח חלומות אמר לנו פעם שלפעמים חולמים על מה שרואים,
אני באותו יום של החלום ראיתי חדשות ב8:00 בערב ונרדמתי, אני
חושב שקרה לי מה שתיאר המורה יורגן, החדשות נכנסו לי במעוות
לחלום, הרי מן דבר שכזה לא יכול לקרות במציאות.
                              יכול?