ד"ר שקשוקה, מרצה מכובד מאוד באוניברסיטה של החיים, שיגר
מכתבי הזמנה לד"ר באגט ולד"ר שטיח שיבואו וירצו לסטודנטים
הצעירים על המסלולים באוניברסיטה.
ד"ר שקשוקה וד"ר באגט, למדו יחד בפקולטת המזון, שלהזכרכם,
המזון הוא אחד מהנאות החיים. בכלל, באוניברסיטה של החיים,
לומדים רק על ההנאות של החיים. ד"ר רות וסטהיימר, למדה באחת
הפקולטות...
ד"ר שקשוקה, שמע על ד"ר שטיח, דרך חברים שלו (הד"ר לברגים
והפרופסור לבנין) שעשו אצלו עבודות בבית.
ד"ר שטיח, הציע בתגובה לד"ר שקשוקה, להזמין גם כמה חברים של
ד"ר שקשוקה, שלמדו גם בפקולטת המזון, אך הם משרתים באקדמיה של
הצבא. סתם ככה, כדי להיפגש ולדבר. ד"ר שקשוקה חשב על ההצעה,
ובאמת הזמין גם את אלוף הפלאפל, ומלך השווארמה (ובנו הנסיך),
שנורא שמחו על ההזמנה הלא צפויה.

 ובאמת, לאחר שבועיים נפגשו כל החברים, באיזה בית קפה של הד"ר
לקפה, בפינת הרצל, הלל-יפה (שגם הם היו פעם, דוקטורים...)
ד"ר שקשוקה, סיפר לנוכחים כי הוא נורא מודאג מהמצב. "היום", כך
הוא אומר, "כל אחד, יכול להיות ד"ר בתחומו ובכך להרוס לנו את
המוניטיין".
ד"ר באגט הסכים, אך ד"ר שטיח חשב אחרת.
אוף הפלאפל התערב ואמר, "תראו אותי, אני לא דוקטור ואין לי
הסמכה כמו שלכם, אבל אני לפחות, השארתי לעצמי את האפשרות להפוך
לרב אלוף בבוא זמנו של הפז"מ..."
מלך השווארמה חייך והסכים. "תראו אותי. בבוא היום, בני הנסיך
ירש את מקומי ואת שמי..."
ד"ר באגט הגיב, "אבל תבינו, זה הקטע, אתם דיקטטורים, אנחנו,
אנשי ההשכלה והליברליזציה, לא ניטבול את ידנו בחומוס..."
לפתע, הסתובב בחור צעיר שישב מאחורי ד"ר שקשוקה אל הנוכחים
ואמר, "חבר'ה, נעים מאוד, אני חיים ובסוף הסמסטר הקרוב, אני
אהיה דקטור חומוס, אתם מוזמנים לאכול אצלי במסעדה..."
הנוכחים השתתקו, עד שד"ר שטיח שבר את השתיקה. "תגיד לי אדוני
חומוס, מה אבא שלך עושה?"
חומוס לא טעה וענה מיידית, "אבא שלי, פתח את ממלכת החומוס
בבוגרשוב, אבל לא הלך לו טוב, והממלכה התפרקה. אני הלכתי
ללמוד, וקיבלתי השכלה מערבית, ובקרוב אהיה ד"ר חומוס
המכובד..."

 בסופו של דבר, התפזרו אנשי ההשכלה לביתם. ד"ר שקשוקה, הכשיל
את מר חומוס במבחני סוף הסמסטר, כי הוא חשב שהוא חצוף מדי. ד"ר
באגט, עזב את האוניברסיטה, כי פתחו לידו חנות מתחרה, "מלך
הסנדוויץ'".
אלוף הפלאפל, לא הפך לרמטכ"ל, ולכן עזב את דוכנו.
מלך השווארמה, חטף התקף לב, ובנו הנסיך, תפס את מקומו. אך
הפועלים במסעדה, התקוממו ושברו את החנות, והנסיך הוגלה
לטורקיה.
ד"ר שטיח, איבד את פרנסתו לאחר שנשרפה לו החנות.

ומה מוסר ההשכל? אל תלמד מקצועות סתם. לך לאוניברסיטה, תוציא
תואר כמו בנאדם, ואל תתעסק בכל מיני חלטורות, שמציעים לך
החיים...