|
קמתי מהספה הצהובה
והתיישבתי על הכורסה הכחולה.
עכשיו החדר קצת אחר.
האור נופל עכשיו לאט
על העציץ והמדף.
הקיר ממול הוא כבר לא
הקיר שעליו תמונות של קמיל פיסארו.
הספה הצהובה מתגעגעת אלי.
פעם הייתי יושבת עליה ומאוננת לי בכיף.
היום אני מוצאת סיפוק
בזויות שונות של החדר
ובתמונת הרכבת של מגריט. |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי צעדו
לקרמטוריום,
קוטאותי ניסה
לברוח, ירו בו,
וצבוטאותי הובל
כצאן לטבח.
מי נישאר?
מעניין ת'סבתא
שלי!
אחמד אחמד,
בגרסה משל עצמו
למלחמת העולם
הכי שנייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.