מתוך השקט בקעו חצוצרות בליווי כינורות ותופים דרמטיים שהשתלבו
יחדיו למנגינה נעימה על כל הדעות. מתוך החושך הופיע כדור הארץ
באנימציה ממוחשבת, צבעים מבריקים שועטים לעברו ומתפזרים לצידיו
כמו גלים בשלולית. מיליוני אנשים ישבו באותו הרגע וצפו במחזה,
חלקם בדיוק הדליקו את הטלוויזיה, אחרים זיפזפו בין התחנות.
מעטים נשארו לצפות בגלל הבטחה לכתבה מעניינת לפני פרסומות על
מלונות יוקרה, שעונים שוויצרים ועיתונים עסקיים. בקול עמוק
וברור הכריז קריין מעל סימפוניית האור והצליל השמימית:
"דיס איז סי אן אן".

התמונה דהתה ובמקומה תפסה את המסך בחורה נאה, אך לא יותר מדי,
לבושה בבגדים אלגנטיים, אך לא יותר מדי, עם תספורת קצרה
ואופנתית, כמובן לא יותר מדי. ברקע נראה האולפן כאשר שידור
הנעשה בו למיליוני אנשים ברחבי הגלובוס לא הפריע לאף אחד
מעובדיו להמשיך בעסקים כרגיל.

"שלום, כאן מליסה מילושוביץ' עם החדשות ממרכז CNN באטלנטה",
פצחה הקריינית באנגלית צחה עם רמז דקיק במבטא שלה למוצא מזרח
אירופאי. היא המשיכה עם סל של כותרות החל מדיווח על פגישת
מועצת האו"ם, בהצטרפות אנגליה ליורו, ושיטפונות ורעב בבנגלדש.

"ועכשיו, נעבור לכתבה מיוחדת שהכין דיוויד קירשנבאום על בועת
תל אביב", קראה מליסה בהתלהבות מאולצת שורה נוספת מתוך
המיליונים מהטלפרומפטר. רוב הצופים הספיקו כבר להעביר לערוץ
אחר או לכבות את הטלוויזיה בחיפוש אחר משהו יותר טוב למלא בו
את חייהם הריקניים. נשארו לצפות הרבה ישראלים שחיכו לרגע בו
יציגו את המדינה באור שלילי, מה שמספק את התמכרותם לצעוק שוב
ושוב על הטלוויזיה המסכנה שסך הכל עושה את העבודה שלה
"פשיסטים!", "נאצים!", ו- "אנטישמיים!".

השידור התחלף מהאולפן של CNN לים הכחול בצילום מרהיב עין
מהליקופטר. המצלמה שינתה לאט את זוויתה כלפי מעלה עד שבסופו של
דבר נחשפה כיפה שקופה במימדים עצומים, משקפת בחזרה חלק מאור
השמש ושולחת אותו ישר לעדשת המצלמה בשוט יפיפה. הכיפה התחילה
בחוף הים ונגמרה אי שם מאחורי אלפי גושי הבטון, גובהה כגובה
העננים מעל גורדי השחקים שעמדו זקופים ברחבי העיר.

"זאת תל אביב", נשמע קולו הרדיופוני של דיוויד קירשנבאום במבטא
ניו-יורקי, מדגיש כל מילה ומילה שאמר. "עיר צעירה שופעת חיים
שדגלה עד היום בסיסמתה 'עיר ללא הפסקה'. היום יש לה סיסמה
נוספת - 'עיר בתוך בועה'."

הכתבה הראתה את רחובות תל אביב מוארים בשמש מלטפת. אוטובוס
עוצר בתחנה ואינספור מכוניות יוקרתיות חולפות לידו. צעירים
יושבים בבית קפה ומעשנים סיגריות. סוחרים מוזרים צועקים בשוק
הכרמל, מנסים לשכנע את העוברים ושווים לקנות ירקות וחולצות
אדידס מזויפות. חוף ים עם מאות משתזפים ושחקני מטקות מבלים להם
כמו בסרט גולשים משנות השישים.

"כך נראית בועת תל אביב מבפנים", המשיך דיוויד, "חוצצת בין
החיים השלווים בתוך העיר לבין התוהו ובוהו שמתחולל רק עשרות
קילומטרים מחוץ לה." התמונה התחלפה לכאוס של השטחים. ילדים עם
מבטי כעס זורקים בכל הכוח אבנים על חיילים. חיילים ללא כל הבעת
פנים מכוונים רובים על ילדים. הליקופטרים מסוג אפאצ'י מרחפים
באוויר כמו יתושים שמתכוננים לעקוץ.

"אף אחד לא יודע בדיוק מתי הבועה הופיעה", אמרה בשוט הבא צעירה
תל אביבית שחורת שיער חמושה במשקפי שמש אופנתיות ברחוב תל
אביבי כלשהו. "אבל זה הדבר הכי נפלא שקרה לנו."
"עסקים פורחים מאז, אאאאא, הבועה", הגיב באנגלית עם מבטא
ישראלי כבד איש עסקים מבוגר בחליפה שחורה ומזוודת ג'יימס בונד.
"אנשים לא מפחדים להסתובב ברחוב ולנהל חיים רגילים."

המצלמה התמקדה כעת בדיוויד על רקע רחוב דיזינגוף הצפוף. הוא
לבש חליפה אלגנטית אפורה עם עניבה אדומה והחזיק מיקרופון גדול
עם הלוגו של CNN. תווי הפנים שלו מקומטים קצת למרות האיפור
שניסה להסתיר אותם ושיערו הדליל לבן כשלג.

"הבועה הינה חגיגה של החיים הטובים. כולם אוכלים טוב, נראים
טוב ומרגישים טוב. אנשים מרשים לעצמים לחיות בלוקסוס ומתעסקים
בספורט, אומנות ובידור. בדיוק כמו הטרור, בעיות פנים מדיניות
לא מפריעות כלל - אין להן מקום בבועה. באופן מסתורי, חדשות
רעות לא מצליחות לחדור את מעטפת הבועה באמצעי התקשורת. רק
חדשות טובות, המעט שיש מהן, ומוזיקה מסוגלים למצוא את דרכם
לכאן. גם הבעיות האנושיות של המדינה נשארות בחוץ."

הלוקיישן התחלף ועבר צמוד לבועה מבחוץ. היא נראתה שם כמו קיר
שקוף ועצום שהתעגל לאיטו אל על. הצילומים הבאים לכדו אנשים
שונים בבגדי עבודה שחוקים שנפרשו לכל אורך הקיר, כל אחד מנסה
לפוצץ את הבועה. אחד במקדחה, אחר במסור חשמלי, אחרים
בבולדוזרים וכלי הרס מגוונים. רעש הכאוס הרועם שהשמיעו כל
הכלים הוקלטו גם הם ונשמעו בכתבה בקולי קולות.

גבר עם פנים רחבות מלוכלכות מפיח ושיער שחור מתולתל תפס את
המסך. הוא דיבר בעברית כאשר הווליום שלו הונמך וקולו של
מתורגמן הוגבר מעליו.

"אני אב לשישה ילדים ומובטל, כמו רוב האנשים שתמצא כאן. נשארנו
בחוץ להירקב, לבועה אנחנו לא יכולים להיכנס".
הוא שם את ידיו על קיר הבועה והראה כיצד הוא דוחף בכל כוחותיו
אך אינו מצליח לחדור אותה.
"בפנים הכל טוב, יש לאנשים עבודה וחיים נוחים. כל מה שקורה
מחוץ לבועה לא מפריע להם. אנו מנסים לפוצץ אותה כדי שהם
יתעוררו שם בפנים ויצטרפו לעולם האמיתי, אך לשווא, אנחנו לא
מצליחים לחדור אותה עם המכונות הכי גדולות. ניסינו גם לחפור
מתחתיה, אבל הסתבר שהיא אכן בועה ולא רק כיפה כי קירותיה
ממשיכות גם מתחת לאדמה. בינתיים אין לנו עבודה, אז נמשיך
לנסות."

רוב הצופים הישראלים בכתבה הספיקו לקלל אותה מספיק או שלא ראו
אותה כלל בגלל שחיו בתוך הבועה. רק צופים רנדומאליים
ואינטלקטואלים ברחבי העולם נשארו לצפות.

לוקיישן שונה מחוץ לבועה, מקום שקט עם צמחייה סבוכה ודיוויד
קירשנבאום לידה מצויד באותה החליפה והמיקרופון.
"תיירים שבאו לסייר בארץ הקודש שמו לב לתופעה מעניינת:", אמר
דיוויד ועבר דרך הבועה כאילו היתה עוד אוסף מולקולות אוויר
שפשוט זזו הצידה ופינו לו מקום לעבור בהתאם לחוקי הפיזיקה.
"אין לבועה השפעה עליהם. הם מסוגלים לעבור דרכה ככל שהם חפצים
כל עוד אין הם מסבים את תשומת ליבם ומתערבים בבעיות שקיימים
מחוצה לה, ובעת ועונה אחת לא נלכדים באשליה האופטימית שהבועה
מספקת."

מפגינים צעקנים עם שלטי ענק עמדו בהפגנה קולנית במקום כלשהו
מחוץ לבועה. מעליהם נשמע שוב קולו של קירשנבאום.
"למרבה הפלא, ישנם אזרחים שמצאו את עצמם יום אחד מחוץ לבועה.
תהליך שקורה בדרך כלל לאור אסונות הקשורים אליהם בצורה
אישית."
המצלמה עברה להתמקד על אישה מוזנחת לבושה בבגדים שהיו אופנתיים
לפני עשרים שנה. היא החזיקה בשתי ידיה תמונה גדולה של נער יפה
בלורית חושף שיניים מסודרות בחיוך גדול.

"בני נהרג בשטחים", אמרה האישה, מבט עצוב בעיניה.
"כשהתקשר הביתה מהמוצב הוא תמיד אמר שהכל בסדר ואין לי מה
לדאוג. יום אחד פשוט מצאתי את עצמי מחוץ לבועה. רק אז קיבלתי
את החדשות הרעות שהוא מת בחילופי ירי עם החיזבאללה."

דיוויד הופיע במרכז התמונה מסתכל הישר למסך, מאחוריו ההמון
המפגין.
" 'התעוררות' קורא לעצמו הארגון שמפגין מאחוריי יום אחרי יום.
הוא מורכב מאנשים שיצאו מהבועה ורוצים להביא לתוכה את הידיעה
מה קורה בחוץ. אך יש להם בעיה."
השוט התחלף להשקפה מתוך הבועה כלפי חוץ למה שנראה כמו מקום
ההפגנה, רק שלא היה שם אף אחד והיה שקט לגמרי.
"לא ניתן לראות או לשמוע אותם מבפנים בכלל, מה שהופך את השגת
תשומת הלב של תושבי הבועה התל אביבית למשימה בלתי אפשרית."

את המסך תפסה מסיבה פרועה בדיסקוטק עם טכנו בועט אורות
צבעוניים וצעירים שקורעים את רחבת הריקודים בבגדי מסיבות
סקסיים.
"גם אם אזרחי הבועה היו רואים את מה שקורה בחוץ, ספק אם זה היה
גורם להם לצאת מתוכה ולחדול בהדוניזם. אולי יום אחד כשיהיה
מאוחר מדי, תתפוצץ בועת האופטימיות של תל אביב תחת עומס
הבעיות. מאות אלפי אזרחים יאלצו להתעורר בבת אחת לשוק של קץ
מדינת ישראל כפי שהכירו אותה. עד אז אף נפש פה לא תצטרך לראות
לשמוע ולהתמודד עם המציאות הנושכת שמחוץ לבועה. כאן דיוויד
קירשנבאום, מדווח לסי אן אן", סיים דייוויד בנון שלנטיות
מוחלטת.