|
זוכר את הריח הנוראי של הסיגריות?
הריח שהציף אותנו וגרם לנו לבחילה קלה, לתחושת אי-שייכות
אותו ריח שגרם לנו לחשוב שאנחנו לא אמורים להיות פה
אותו ריח הפך להיות חלק מאיתנו, חלק מאנחנו.
זוכר את הכאב הנוראי בגב התחתון לאחר ישיבה ממושכת על
המדרגות?
המדרגות שישבנו עליהן לא כי לא הייתה לנו ברירה
כי רצינו.
לא רצינו להתערבב בקהל הנוראי שאיים עלינו
אותן מדרגות נהיו מנוכרות, רחוקות.
זוכר שלא רציתי ללכת ?
שלא הבנת למה לא טוב לי שם, וזה כבר חלק מאיתנו
זה כבר אנחנו.
זוכר שנשארתי רק אני?
אתה נטשת אותי לטובת מקומות המוניים וזולים
וריחות שיכורים ואנשים מוזרים
ואני נשארתי על המדרגות
למעלה למעלה
מבודדת מאדם
מנודה
זוכר שחזרת?
רצית לחזור, כלומר
לא הסכמתי לך.
היה בך יותר מידי המוניות שתזהם את המקודם הקר והמבודד שבניתי
יותר מידי.
זוכר שנשארתי לבד?
21.9.01 |
|
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.