אני בן 37 היום, "מזל טוב" אני אומר לעצמי, אני נזכר בכל החיים
שלי
ואני באמת מאמין שאני לא צריך להיות איפה שאני היום.
הכל התחיל בכיתה ה' כשאיציק הגיע לשכונה, הוא היה תלמיד חדש
אבל כל כך כריזמטי שתוך שבוע כולם רצו להיות חברים שלו אפילו
הסנובים מכיתה ו', לא הבנתי למה אבל תמיד חשבתי שאני טוב יותר
מאיציק אבל כנראה שלאיציק יש יותר מזל בחיים.
לאיציק היו שני הורים ואילו לי רק הורה אחד, והם יצאו תמיד
לפיקניקים ליד הים ואילו אני יצאתי לפארק, לאיציק היה את רונית
למרות שאני בטוח שרונית אהבה אותי אבל מה לעשות לאיציק יש יותר
מזל בחיים.
בחשבון איציק קיבל תמיד מאיות ואילו אני קיבלתי רק תשעים למרות
שידעתי כבר אז שאני יותר טוב מאיציק אבל לאיציק כמובן יש יותר
מזל בחיים.
בגיל 22 לאיציק קנו BMW חדשה ואילו אני רכבתי על אופנוע עם
שלושה גלגלים, איציק היה למקדם מכירות ואילו אני מוכר
גרעינים.
איציק היום בגן עדן ואילו אני היום בין סורגים... לאיציק תמיד
היה יותר מזל בחיים.