שחר וינשטיין / מסתנן |
כשתצעד שוב לפתח ביתי,
תחלוץ נעלי צבא כבדות
על שטיח נואיבה שלי
ותשב על מצעי הפרחים הסגולים
על השמיכה הזוגית המבוזבזת שלי
כשאתה לא פה,
תשכב על הגב, רגלייך פשוטות קדימה,
תניח ידייך תחת עורפך
תעצום עינייך היפות
ותנוח לי.
כשאבוא ואכנס לעולם שלי-שלך
כל מיטתי תזעוק ריחך
והקמט בשטיח יגלה לי מיקום נעלייך שהיו.
השיר המתנגן במערכת
ירמוז לי אותך
וכמה עלים של ורד
כמושים כמעט
יחכו על כרי
עם נשיקה
ממך.
אך אתה
כבר לא כאן
די הרבה זמן.
14/12/01
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|