[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סבג' אנג'ל
/
התנצלות

"אמא,
רציתי שתדעי שאני מצטער על מה שאמרתי. את יודעת, ביום ההוא,
שרבנו. טעיתי, ורק עכשיו אני מבין את זה. את זוכרת, כשסיפרת
לי, עם דמעות בעיניים, אחרי שסוף סוף אזרת אומץ לדבר על זה,
אני קראתי לך פחדנית, ובוגדת, וצבועה! לעגתי על כך שלא היה לך
אומץ להתמודד עם גורלך. שבמקום להתמרד מול אלה שעשו בך כרצונם,
מול אלה שסימנו אותך, סתם כך, כתת אדם, במקום זה ברחת ונעשית
אחת מהם. התחזית ועמדת מנגד כשלקחו את משפחתך. צחקת ומחאת
כפיים כאשר אחיך הגדול נורה למוות, לאחר מסכת השפלות ועינויים.
אכלת לשובע כאשר חבריך גוועו ברעב, רקדת כאשר הם עבדו עבודות
פרך. המרת את דתך, שבשבילה עמך נרצח!
לא יכולתי לסבול את החוצפה הזו, שהייתה לך - כיהודייה - לשים
את עצמך מעל יהודים אחרים. לנצל את עיני התכלת שלך, ואת שערך
הבלונדיני - כדי לבגוד בעמך.
הו, איך כעסתי עלייך אז! לא הבנתי איך אחרי כל זה את מעיזה
לטעון שאת יהודייה, ועומדת דום כל שנה, עם חולצה לבנה ומדבקת
יזכור, בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כאשר את היית שם והיית
בדיוק ההפך מגיבורה - היית פחדנית! איך יכולת לעמוד שם,
ולהרכין את ראשך לדקה דומייה, ולבכות?! את הדמעות הללו צריך
להרוויח - ואת לא הרווחת אותן, לך לא הייתה זכות להזיל אותן.
פשוט לא הצלחתי לקלוט - איך העזת?!


עדיין כואב לי בלב. עדיין כואב לי. כואב לי עלייך. ועליי. ועל
מה שיצא מכל הסיפור.
בזבזתי את הזמן, המועט גם כך, שהיה לנו ביחד, כדי לכעוס
ולהתמרמר על דבר שנעשה לפני עשרות שנים.
ועכשיו אני יודע שהייתה לך זכות מלאה להזיל את הדמעות. שלא
היית פחדנית.
זה היה יום זיכרון גם לך, ולילדות האבודה שלך. הקרבת את
תמימותך כדי לשרוד, ואני עוד גיניתי אותך על כך.
היו כאלה שהלכו כצאן לטבח, ואני קראתי להם גיבורים, כי למרות
זאת, בדרך כלשהי, הם ניצלו. אבל את - את היית חכמה יותר. ידעת
שאין בכוחך - כוחה של ילדה אחת בת 12 - לעצור חיילים גדולים
ורבים. אז הצלת את עצמך... ובכך העזת להרוס את התוכנית, לעמוד
ולהגיד שהיית שם, ואת עדיין עומדת ועוזרת לנו לזכור מה היה.
את הצלחת לעמוד בסבל, שאיני מסוגל אפילו להעלות על הדעת, הסבל
של לראות את משפחתך נלקחת לטבח בידיעה שאין דבר שביכולתך
לעשות. בידיעה שמעכשיו נשארת רק את. שתצטרכי להמשיך לחיות את
חייך לבדך. את ידעת שהם הולכים בדרך שאין ממנה חזרה, ובכל
זאת הצלחת להסתיר את רגשותייך בפנים. התעלית על ייסורייך ומחאת
כפיים לנוכח האי צדק והכאב הכבד מנשוא, שנגרם לך מהצפייה באחיך
וביהודים אחרים, חלקם מוכרים וחלקם לא, עוברים התעללות.
ובסופו של דבר - היה לך מספיק אומץ... וסבלנות... לחכות כל כך
הרבה שנים, עד שחשבת שאני בוגר מספיק כדי להבין, ואז לחזור לשם
בדמיונך, ולחוות הכל מחדש... הכל כדי לספר לי... כדי שאני
אדע מאיפה באתי ומאיפה את באת... כדי שאוכל להבין אותך.
ועכשיו, אני רק רוצה להגיד לך כמה אני מצטער שאכזבתי אותך כל
כך, ושעזבתי אותך בזמן שהיית זקוקה להבנתי ולתמיכתי יותר
מכל... אני הטיפש, לא את. את חכמה, אמיצה.
אבל עכשיו מאוחר מדיי.


לפני חודשיים חזרתי מהמסע לפולין. לא רציתי ללכת לשם, אך בתי -
הנכדה שלך, שלא הכרת - שכנעה אותי. את יודעת... יש לה את
החוכמה שלך. היא שאלה אותי בדיוק את השאלות שהייתי צריך לשאול
את עצמי, רק שאז, לא הייתה לי תשובה לתת לה. או לי.
שאלות, שגם אחרי שהמסע הסתיים, וכבר הייתי בבית, שבו וחזרו
אליי, ולא נתנו לי מנוח.
חיפשתי תשובות, ולבסוף, אתמול, מצאתי אותן. ודרכן גיליתי כמה
שטעיתי לגבייך...
הייתי חייב לראות אותך, לדבר איתך, אז נסעתי כל הלילה רק כדי
למצוא בית ריק, עם מודעת אבל תלויה בכניסה. המודעה נשאה את
שמך. ובקטן, שם בפינה, את יום מותך: 13.10.2001. יום אחרי
שחזרנו מפולין.
כאילו, עוד יכולתי להספיק לומר לך הכל... להגיד לך כמה שאני
מצטער, ולכפר על השנים האבודות שהפסדנו... כל השנים הללו,
שניתקתי ממך כל קשר, מאז אותו יום, שרבנו.
אבל הגורל ההוא, הגורל האכזר ההוא, שדיברת עליו כל כך הרבה,
רצה אחרת.
והנה אני כאן, מעל הקבר שלך, מניח זר פרחים ומדליק שבעה נרות
נשמה - 6, עבור ששת מיליוני היהודים שלא זכו להמשיך לחיות,
והאחרון - בשביל האמא האמיצה שלי, הגיבורה שלי - בשבילך!"


מוקדש לכל הגיבורים באשר הם


נכתב ב-14.12.2001







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פטימה, הילד שלך
שוב משתולל.




לאדן, מיליונר
סעודי


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/01 17:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סבג' אנג'ל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה