זהו זה, זאת הייתה האחרונה
הבריכה ריקה לחלוטין
ועכשיו אני טובע
טובע בתוך ערפל סמיך של רגשות
לאור של נר חי ולא קיים
מתפוצץ חוזר ונעלם
קפוא כמו ענן ורטוב כמו מדבר
טובע שוקע בקצף הזמן
צללית של אדם
קוץ בין פרחים
עומד מיותר
בין אלפי אנשים
זה נגמר ויבש, העולם מתעקש
כבר נגמר לי לצחוק, לא יושב לצידך
כבר נמאס לי לשבת לשאול אותך למה
ואת שחקנית ואני הוא הדרמה
מסתכל במראה ורואה את כולם
מסתכל וחושב
וסופית נ ע ל ם ! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.