תום בדיל / זכרון קרוב |
כמו ברקים קפואים,
על הבטון תמיד היו,
הבטון הארוך שנקרא דרך.
ואמרת שנגמרה.
מהמורות גם היו,
בורות ומכתשים,
כמו על פני הירח,
ואמרת שנגמרה הדרך.
חול, אבנים,
קקטוסים מוכרים,
מוכרים עד מאד.
כי כזו היא, הליכה במעגלים.
אני רוצה שוב את הדרך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|