New Stage - Go To Main Page


דבר נורא,
לקחה, עצרה בה בעדה,
אחזה לה את ליבה קרה.

קרה נוראה,
אוכלת ומאכלת,
כל מה שבדרכה נקרא,
חום ואושר ואהבה.

והאם יש דרך או פירצה,
למצוא ולהשיב האבידה?

דמעה זכוכית רכה זולגת על לחייה,
נופלת, נוטשת, עוצרת בסנטרה.
האם זה אור בה מרצד?
אושר בה רוקד?

קפאה.
לנטיף קרח דקיק הפכה.
השום דבר פה לא יועיל?
האם לא תוכל היא את קליפת הקור והבדידות להשיל?
הלא יהא דבר אשר אותה יציל?

יכלה פעם לצחוק ולאהוב,
ועתה אבוד איבדה את כל הטוב.
הולכת לה באפילה לילית,
בדידות תמידית.

מחפשת את דרכה,
האחת היחידה,
אך כיצד תוכל היא להבין?
כיצד תוכל ללמוד?
כיצד תוכל שוב היא לאהוב?

לב שבור,
דבר קשה, דבר נורא מכל,
עם שכזה להתמודד,
לא כל אחד יכול.

גופתה קטנה, פצפונת, זעירה,
עולה לה למנוחה ניצחית,
הלכה לעולמה.

ועכשיו, כנפש חופשיה היא,
ממש היא מלאכית,
מצאה הפיתרון,
הדם על הכרית.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/12/01 9:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וסלין הרניק עמנואל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה