[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היום, היום הראשון.
כשקמתי כבר היה מאוחר.
אני לא אוהב לקום מאוחר.
למרות שמי ידע?
אבל בכל-זאת.
אולי זה בגנים.
כולם היו קמים מוקדם אצלנו.
ככה חונכנו.
והאמת היא שהחינוך היה ממש לא נוקשה. אפילו ליברלי. אבל כנראה
שבעניין הזה זה היה אחרת.
אולי זה היה האופי שלנו.
אומרים שיש אנשי בוקר ואנשי לילה.
אנחנו אולי היינו פשוט אנשי בוקר.
כך שבכל-אופן זה משונה.
וזה לא מרגיש לי כל-כך...
אני אומר לעצמי דווקא היום?!
אבל זה כנראה פסיכולוגי או משהו כזה.
ההתרגשות והכל.
הכל הסתובב לי אתמול.
זה בלתי נמנע כנראה.
אני חושב שכל אחד אחר היה מרגיש כך.
אם היה לו טיפת אחריות או שכל.
בסך-הכל הרי זה נראה כאילו קצת מורכב כזה.
מה אני עושה במצב כזה, מה אני אמור לעשות, איך לעשות.
זה לא משהו שאני או מישהו בכלל בנוי לזה.
הכל כל-כך נגיד את זה כך 'גורלי' כל-כך.
אני "יודע" באיזה מילה להשתמש? אולי כל-כך ראשוני. ואם זאת.
אני אומר לעצמי - מה לעזאזל?!
לכל הרוחות והשדים, אולי ואולי באמת לכל הרוחות.
פעם אחת.
ובסופו של דבר עכשיו אני אומר לעצמי - מה אכפת לי לעזאזל.
אז מה?!
למי אני חייב משהו?
מה עשו לי טוב כל-כך שאני חייב למישהו משהו.
אז לא קמתי מוקדם בבוקר.
או לא קמתי בכלל.
מה אכפת לי.
נכון. אמנם היום, היום הראשון.
אמנם זאת ההתחלה.
אמנם כבר אין כמעט אף-אחד.
אני אחד האחרונים או בעצם הראשונים.
אבל לעזאזל מה?
אז מה אכפת לי בעצם, אפשר לחשוב ?
בסופו של דבר אני בעצם יכול הרי - וזה העניין אולי בעצם -
סוף, סוף לקום מאוחר.
לא ???







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לאיפה שולחים את
הלחם?




זה שנקלע לדף
הוספת הסלוגנים,
שרץ לקנות לחם
בגזלן-עשרים-וארבע-שעות
כי לא היה לו
בבית, ושבסוף לא
אישרו לו את
הסלוגן בטענה
שהיה ארוך מדי,
שלא היה לו
מאפיין ובכלל
כתב סלוגן ממש
מחורבן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/01 14:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיורא ארליך

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה