בחצי טון צוחק ,חצי טון רציני סיפרתי לך שפעם בשבוע אני נוהגת
להחליף צורה ליצור מוזר .
אתה כמובן צחקת בצחוק המצחיק הזה שלך ואמרת את זה אני חייב
לראות !
אתה יודע מה ? בניסיון להעמקת השיחה אמרתי , אני סתם ילדה
מתוסבכת שלא יודעת מה בדיוק היא רוצה מעצמה ומה בדיוק היא
מחפשת .
אבל אתה כהרגלך ...כמו שאתה תמיד עושה -ענית בטון הצוחק הזה
שלך ,תיקחי מצפן !
ואני כמובן בטון מתחכם משלי וניסיון נואש להעמיק בשיחה שניראת
כחסרת תקווה ,עניתי שאת המצפן שלי עוד לא מצאתי .
ואתה בניסיון נואש משלך ,ניסית להתחמק מן השיחה "המעמיקה" שאני
ניסיתי לפתח לשם שינוי בנינו ואמרת ,אולי או מתחת למיטה שלך ?
אני לא ויתרתי ,כי עקשנית כשאני ממש רוצה אני יכולה להיות ,אז
נלחמתי ועניתי לך דווקא בצורה שאני יודעת שאתה כל כך שונא
-בכוונה לעצבן אותך או אולי להוכיח משהו ?
" חיפשתי ,יש שם רק אבק ולכלוך עכשיו . מזמן לא עשיתי סדר שם
למטה .
מתחת למיטה מסתתרות גם דמעות שהתיבשו עם הזמן מהפעם האחרונה
שנפגעתי ושכחתי שאני אמורה לנקות את הכאב . גם מסטיקים שנלעסו
בתקופות אופטימיות וטובות יותר זרוקים שם ."
על זה לא היה לך מה לומר ,שתקת ,שתקת כמו תמיד -משום מה שטויות
אתה תמיד יודע להגיד וכשצריך טיפה להסתבך אתה שותק .
חבל שאתה כזה ילד ,חשבתי . ילדים בגילך כבר לא כאלה ילדים בדרך
כלל אבל אתה ילדון .
מיהרתי לעזוב את השיחה כדי להפסיק לרצות אותך כל כך .
"אני הולכת לחפש את המצפן מתחת למיטה שלי שוב ,אולי הוא שם
,אמרתי ...
בהצלחה ! ,ענית -עם חיוך מאוד אופטימי .
גם אני חייכתי-שוב חיוך מזויף והלכתי .