החיים זה דבר מאוד משומש. כל דבר שאני רוצה להגיד או לכתוב,
מישהו עשה את זה כבר לפני. נורא קשה להיות מקורי בעולם בן 5000
שנה...
אז איך מוצאים את הדרך אל האושר? קודם נברר אם יש בכלל
אושר...
תענו לי בכנות, מישהו מכם היה פעם מאושר? אבל באמת מאושר,
כאילו שהייתה לכם צביטה בלב באותו רגע? יחידי סגולה...
מה זה בכלל אושר? אושר זה אהבה? כסף?
אושר, זה לקבל את עצמך כמו שאתה בלי כל הבולשייט שמסביב. טוב
לך עם עצמך? אז אתה מאושר.
טוב. אז מצאנו את האושר. איך מגיעים אליו? צריך לאהוב את
עצמנו. איך עושים את זה? או... פה יש בעיה...
בחיים, אבל בחיים, לא תמצאו מישהו שיאהב את עצמו כמו שהוא.
אנחנו בני אדם, ומה שבני אדם עושים, זה לחפש את הפגם באחרים.
ככה אנחנו, מחפשים את הצד האפל, הרע, הפגום, זה שמאיר אותנו
באור שלילי.
כל אחד שונא בעצמו משהו. אחד את השערות שלו, אחר את מימדי
גופו.
אם נעשה סיכום כללי, נראה כי בעצם כל בני האדם, הם חבורת אנשים
ששונאים את עצמם ואת כולם...
מכאן, אפשר להסיק בבהירות, אם בני האדם שונאים אחד את השני ולא
מקבלים אחד את השני כמו שצריך, אז אף פעם, לעולם לא ישרור
האושר על ככובינו המסכן.