הימים קשים עלי,הזמן אינו עוקב.
המחשבות מציפות את ראשי,עד כאב.
איני יכול להימנע,מלחזור למראות,
שהביאוני עד הלום ועדיין הולמות.
איך אוכל לנתק אלה המחשבות
ומאין אשאב כוח למחוק המראות,
מי יוכל להושיע,להושיט לי עזרה,
במה אתנחם וארגע מזאת הצרה.
לרגע הציפני רגש חמים,
חשבתי,אולי,באמת ובתמים,
עבר כבר סיבלי,נמחק בלי שוב,
יותר לא יטרידני בזה הישוב.
אולם לא דובים ולא יער,
עדיין לא נגמר הצער,
חוזר הוא חזק מתמיד,
לא משאיר צל תקווה לעתיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.