[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קריפטון היבוסי
/
הרגשה מחורבנת

 יש לי הרגשה מחורבנת עכשיו. רע לי, ממש רע לי...
אני עוצם את העניים במטרה לשכוח, אבל אז היא עולה לי בראש.
אוף, כבר בא לי להקיא. שתיתי שוקו מקולקל וזה עכשיו הורג אותי
מבפנים.
אני עייף, לא יכול לעשות משהו. יש לי הרגשה של "בא לי לקרוע את
אחד מהסיפורים שכתבתי" אבל אין לי את האומץ.
ישבנו שם במרפסת של חדרנו בבית המלון. השעה היא שעת עבר
מאוחרת, ואנו כבר אחרי המקלחת, לפני השינה.
את מעשנת סיגריה, ואני שותק. כמו תמיד, שותק, הדבר היחידי שאני
טוב בו.
שאלת אותי, "מה קורה?" עם חיוך המפורסם.
משכתי בכתפי והמשכתי לבהות באורות הכרך שבחוץ. "כלום", שיקרתי
לה.
"טוב" היא ענתה, וכיבתה את הסיגריה במאפרה. "אני זזה!"
"לא לא!" קראתי, "אל תלכי!" הוספתי בלחש.
היא הבינה כי אני לא במיטבי והתיישבה קרוב אלי. "אתה רוצה לספר
לי משהו?" היא שאלה ברוך והחזיקה בידי. בשלב הזה כבר נשברתי.
דמעות החלו לזלוג מעניי, קולי נשבר. "אני לא יודע מה לעשות...
יש לי הרגשה מחורבנת, אני לא מבין למה זה קורה לי..."
היא המשיכה להקשיב לי בעינייה הגדולות והחמות.
"פעם", אמרתי ומשכתי באפי, "הייתה לי תקופה טובה. הייתי לומד
בבית-הספר ומצליח, הייתה לי חברה, היה לי זמן פנוי, החברים היו
מסביב והכל נראה טוב, העולם כמנהגו נוהג. אבל עכשיו? עכשיו אני
לבד, אין לי מסגרת, החברים הלכו והחברה זרקה אותי לאנחות. איך
הגעתי לכל זה בפחות מחצי שנה?" הסתכלתי עליה וניסיתי למצוא את
התשובה. היא לא ידעה מה לענות, אבל חיבוקה החם והנשיקה על המצח
שלי כבר אמרו את הכל. היא תומכת בי, מבינה אותי ועוזרת לי.
תראו את האירוניה, בעולם מלא זונות, אני מצאתי את הזונה ההכי
נחמדה.
זאת שמקשיבה ומדברת איתי. הלוואי וכל הזונות היו ככה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הסחוגן הזה כתוב
בכציבה עיוואת.




ההוכחה שהצדק,
האהבה, ואפילו
ההומלסים, כולם
עושים את
עצמם...


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/00 20:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה