הסתכלתי על הלוח
לא היה לי מצב רוח,
לא היה לי כח גם
לחפש את הנעלם,
לא היתה לי מוטיבציה
להבין ת'פרמנטציה.
קונוטציה מקראית
ותמיסה מאוד חומצית
הצטרפו לקונספירציה.
והסבלנות אוזלת,
בזבוז זמן חסר תועלת.
טלוויזיה, חברים,
לאכול,
לישון,
לקרוא
-הכל חוץ משיעורים.
-מה יהיה איתך גברת?
מה באמת?
גם בגרויות
נהפכות להיות שטויות.
למה אין פתאום הבדל
בין ספרות להתעמלות,
בשתיהן, ובעוד כמה,
מ'פהקת באותה התדירות:
פעמיים בדקה,
מחכה להפסקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.