|
מוקדש לניתי שלי
וכמו רוצח שחוזר אל זירת הפשע
שבת ללקט את פרורי ליבי
בעדינות, כמו פעם
כשחשבתי שאהבת
העברת ידך על קצה אפי...
וכבר הייתי מוכנה למות איתך
בשדה קוצים או במדבר סהרה
ורק לא לחיות את השנים
בחיפוש אותן עיניים
אצל פנים זרות.
וכל אותם קירות אשר נבנו,
משך שנים של קור ומרירות.
נפלו חומות והמבצר קרס
הדלת נפתחה ללא מפתח
הלב שלי עמד ערום בפתח
רועד מהתרגשות וקור
"אולי" אמרת וחייכת
"אולי בהזדמנות אחרת" |
|
|
-שוב איחרת!
"נכון"
-נו?
"מה?"
-אין לך תירוץ
המסביר מדוע
איחרת?
"איחרתי בשעה
בסך הכל. לא
צריך תירוץ שלם
בשביל זה. מספיק
חצי תירוץ"
-נו?
"מה נו?"
-תן חצי תירוץ
"השעון"
-השעון מה?
השעון לא צלצל?
השעון צלצל ולא
התעוררת? אתה
צלצלת והשעון לא
התעורר?
"זה מה שביקשת,
חצי תירוץ"
חרקגול צופה
ביותר מדי
תכניות ילדים
דידקטיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.