ישי לוין / תבנית מעגלית |
לפעמים רק מילה היא כבר די והותר.
ניסיון כושל של ביטוי רוחני,
רק מרחיב את הפער בין אני לעצמי.
גם כשאין אמצעים לביטול נצחיות,
והמחשבות שוב חוזרות אל התבנית- מעגלית,
הכול שוב נחשב והכול שם נחווה,
כמו כל יום בשנה, כמו דקה או שניה.
נקודת המוצא שוב אובדת,
והכול כבר נראה והכול כבר קרה.
גם אז מותר לצחוק.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|