בגולה,
ישבתי גם בכיתי,
על נהרות בבל
עצי דקל תמירים,
שדות מוריקים
שאינם שלי.
בגולה שלי,
הפרטית,
במעשי, במילותי במחשבתי,
אני חי
לפי חוקים בבליים,
חוקי זרים מנוכרים לי
בגולה.
אסור להרגיש,
אין לפחד
אצלנו לא בוכים
לבבות,
זה עניין של אחרים
כאן אצלם, בגולה.
וגם אם תדפקי על חדרי ליבי
לא אפתח
כי פשטתי את כותנתי
ואיך אענה לך ?
כשלבי אינו שלי,
נותר פצוע, מדמם,
בגולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.