|
כשהייתי קטן אהבתי להלחין רגשות.
כשיצרתי עולמות ובניתי נשמות.
כששיחקתי את אלוהים.
וכך נישבתי בעולם היצרים,
ובניתי תכונות ותמונות בצבעים.
גדלתי לתוך תבנית של אמת.
יצרתי חיים ויצרתי תבונה,
כששיחקתי את הטבע בדיתי תמותה.
ויצרתי עולם ויצרתי אהבה.
הוצאתי יש מאין והפכתי הכול,
ושברתי את חוקי הטבע -האור והקול.
כשהייתי קטן יצרתי את אלוהים,
והיום הוא חי בי ומלחין לו שירים.
|
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.