|
כשהייתי קטן אהבתי להלחין רגשות.
כשיצרתי עולמות ובניתי נשמות.
כששיחקתי את אלוהים.
וכך נישבתי בעולם היצרים,
ובניתי תכונות ותמונות בצבעים.
גדלתי לתוך תבנית של אמת.
יצרתי חיים ויצרתי תבונה,
כששיחקתי את הטבע בדיתי תמותה.
ויצרתי עולם ויצרתי אהבה.
הוצאתי יש מאין והפכתי הכול,
ושברתי את חוקי הטבע -האור והקול.
כשהייתי קטן יצרתי את אלוהים,
והיום הוא חי בי ומלחין לו שירים.
|
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.