מרחפת...
מרחפת והזמן עובר,
ללא תכלית ובלי עניין.
כבר מזמן גיליתי שאני יכולה לשקר
ולעשות את זה טוב שאף אחד לא יגלה,
וגם גיליתי כי אין לי מטרה
ולפעמים טוב הריחוף מתכנון המחר.
ואני חושבת עליו לפעמים
כשמתנגן שיר קצת עצוב וביחוד כשקר...
קר לי מבפנים , רעד מטורף שמתחולל בנשמתי
ומרטיט עצמות והשיניים נוקשות ו...
מרחפת...
הייתי רוצה ממש לעוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.