יש לי בעיה עם קקאו. לא שוקולית או שוקו גולו או משהו כזה אלא
עם קקאו אמיתי. הקקאו הקלאסי, בעל הצבע והריח העשיר של
שוקולד.
כל פעם שנקלע לידי אחד כזה, אני מתפתה. אני לא יכולה לעמוד
בריח המדהים, בצבע החום הכי עמוק שיש. במרקם המפורר והרך.
אני מסתכלת עליו דקות ארוכות ומתענגת רק מכך ואז בתנועה מהירה
לוקחת לי מהקקאו הנחשק כפית גדושה ומכניסה לפה.
איכס! הטעם כל כך נוראי! בשנייה אחת כל הציפיות והאשליות
המתוקות מתנפצות והופכות לרגע של גועל. פרצופי מתעוות לנוכח
הטעם והמרקם של החומר הזוועתי שנותר לי בפה. אני מנסה לירוק את
מה שעוד נשאר.
הבעיה הרצינית היא שזה תמיד קורה לי. פעם אחר פעם אני מתפתה
ולוקחת מהקקאו הזדוני. וכל פעם שוכחת מחדש את הפעם האחרונה
שנפלתי בפח. |
