משה - שלום, תן לי חפיסת סיגריות בבקשה.
דויד - סליחה?
משה - חפיסת סיגריות... טיים... בבקשה...
דויד - תגיד לי, אתה עושה ממני צחוק?...
משה - מה? מה צחוק, אני רוצה חפיסת סיגריות...
דויד - מה גורם לך לחשוב שאנחנו מוכרים פה סיגריות?!
משה - מה?... כתוב, בכניסה - "הקיוסק של אבי"!
דויד - ורק מזה אתה כבר מסיק שמוכרים פה סיגריות?!
משה - אבל כתוב, מתחת - "פיצוחים, סיגריות, גזוז, בפלות,
חמוצים ודברי מאפה".
דויד - אז?!
משה - אז כתוב! סיגריות!
דויד - יופי! אז כתוב! תראו אותו! "כ-תוב"! תגיד לי,
בחורצ'יק, אתה מאמין לכל מה שאתה קורא?! ואם היה כתוב שם -
"הקיוסק של אבי - פיצוחים, סיגריות, גזוז, בפלות, קפוץ מהגג,
חמוצים ודברי מאפה", אז מה, היית הולך וקופץ מהגג - "כי
כתוב"?!
משה - לא, ברור שלא, אבל אני ר-ו-צ-ה סיגריות!
דויד - הוא רוצה! תשמעו את זה! הוווווווווא - רוצהההההה! הוא
רוצה סיגריות! עזבו הכול, קודם כל - הוא! אתה - ראשון, קודם -
אתה, אה?! אה?! סיגריות, הוא רוצה! יש מלחמה בחוץ, ילדים
אפריקנים קטנים מתחננים ללחם, סדרות טלוויזיה כמו "לגעת באושר"
מצטלמות ללא השגחה, אבל הוא?! הוא רוצה סיגריות!!! ועוד
טיים!!!
משה - אתה ממש חצוף, אתה יודע את זה?!
דויד - חצוף?! חצוף?! תסלח לי, אתה לא היית מזהה בנאדם ישר
והגון, גם אם הוא היה בא ובועט לך ישר בראש!
שקט
משה (נאנח) - טוב. טוב, אז, אז תן לי פיצוחים. פיצוחים יש
לך?
דויד - כן, פיצוחים - תמיד.
משה - יופי. אז תן לי, אה, תן לי גרעינים לבנים.
דויד - סליחה?!
משה - מה, מה עכשיו?! גרעינים - לבנים - 100 גרם!
דויד - תגיד לי, איך אתה לא מתבייש?!
משה - נו, אבל אמרת שיש פיצוחים!
דויד - אתה יודע מה, פיצוחים - מילא - הבלגתי, אבל גרעינים
לבנים אתה רוצה!
משה - נו באמת...
דויד - מה יש, שחורים לא מספיק טובים בשבילך?! גרעיני חמניה,
כבר לא בסדר?! מה, ישר לקפוץ על הלבן?! לא מספיק טוב בשבילך
גרעין שחור, אה? יא אללה, אתם הלבנים, כולכם אותו הדבר.
משה - מה, מה אתה מדבר?! אתה בעצמך לבן!
דויד - ורק בגלל זה אסור לי להפגע בתור אדם שחור?! אה?!
גזען?! פתאום אני צריך להיות כהה-עור בשביל להחשב לשחור?! אה?!
מה זאת האפליה הזאת?! מה, אתה מקטלג צבעים של אנשים על-פי צבע
העור שלהם?!
משה - כן, כמובן!
דויד - אז אתה גזען, גזען, זה מה שאתה! אני יכול להיות שחור,
ואני יכול להיות לבן, ואני לא אסכים שמישהו כמוך יבוא לפה,
ויגיד לי שאני לבן מדי בשביל להיות שחור! גזענות לשמה, זה מה
שזה!
משה - טוב, טוב, זה מגוחך, אני רוצה לדבר עם המנהל, איפה
המנהל?
דויד - המנהל, אה, עסוק.
קול של שירותים
אבי (מרחוק) - דויד? דויד, מה זה הרעש שם?
משה (צועק) - סליחה, אתה המנהל פה?
אבי (מתקרב) - כן, אני אבי.
משה - תשמע, העובד שלך פה, הוא פשוט חתיכת מטומטם, הוא לא
נותן לי לקנות שום דבר, הוא רק צורח כל הזמן.
אבי - זה נכון, דויד?
דויד - שמע, כל מה שאני מנסה לעשות זה להרחיק טיפוסים גזענים
כמוהו מהקיוסק, זה הכול.
אבי - טוב, דויד, נמאס לי, נמאס לי מהשטויות שלך כבר, אתה
מבין?! זהו, חלאס, נגמר, קח את הדברים שלך ולך, אתה שומע? אתה
מפוטר!
דויד - סליחה?!
אבי - אתה מפוטר!
דויד - תגיד לי, אתה עושה ממני צחוק?...
אבי - מה?... מה צחוק, אתה מפוטר!
דויד - מה גורם לך לחשוב שיש לך זכות לפטר אותי?!
אבי - מה?... כתוב, בכניסה - "הקיוסק של אבי"!
דויד - ורק מזה אתה כבר מסיק שהקיוסק הזה שלך?!
אבי - אבל כתוב!
דויד - אז?!
אבי - אז כתוב! א-ב-י!
דויד - יופי! אז כתוב! תראו אותו! "כ-תוב"! תגיד לי,
בחורצ'יק, אתה מאמין לכל מה שאתה קורא?! ואם היה כתוב שם -
"הקיוסק של אבי - קפוץ מהגג", אז מה, היית הולך וקופץ מהגג -
"כי כתוב"?!
אבי - לא, ברור שלא, אבל אני בעל הקיוסק!
דויד - הוא בעל הקיוסק! תשמעו את זה! הוווווווווא - בעל
הקיוסק! הוא אבי! עזבו הכול, קודם כל - הוא! אתה - ראשון, קודם
- אתה, אה?! אה?! אתה - בעל הקיוסק! יש מלחמה בחוץ, ילדים
אפריקנים קטנים מתחננים ללחם, שרית חדד מוציאה עוד דיסק והעולם
שותק, אבל הוא?! הוא בעל הקיוסק!!! ועוד אבי!!!
אבי - אתה ממש חצוף, אתה יודע את זה?!
דויד - חצוף?! חצוף?! תסלח לי, אתה לא היית מזהה בנאדם  ישר
והגון, גם אם הוא היה בא ויורק לך ישר בפנים!
שקט
אבי (נאנח) - טוב. טוב, תקשיב לי, אוקיי?... אני בעל הקיוסק,
בסדר?
דויד - יאללה, נו, נבליג. כן, אתה בעל הקיוסק.
אבי - אוקיי... ואתה עובד אצלי. אתה כפוף לי. נכון?
דויד - כן, נו, נגיד.
אבי - אוקיי. עכשיו, הנה, בוא, בחורצ'יק, איך קוראים לך?
משה - משה.
אבי - משה, בוא, אני מעסיק אותך במקומו של דויד. אז דויד,
אני, א-ב-י, בעל הקיוסק, מפטר אותך, ד-ו-י-ד, העובד שלי,
מתפקידך ומעסיק במקומך, את מ-ש-ה. אוקיי? ש-לום.
שקט
אבי - שלום, דויד.
דויד - תגיד לי, איך אתה לא מתבייש?!
אבי - נו, אבל אמרת שהבנת!
דויד - אתה יודע מה, אתה בעל הקיוסק - מילא - הבלגתי, אני
כפוף לך - אוקיי, התעלמתי - אבל להעסיק אותו במקומי אתה
רוצה?!
אבי - נו באמת...
דויד - מה יש, נשים לא מספיק טובות בשבילך?! גברת, כבר לא
בסדר?! מה, ישר להעסיק גבר?! לא מספיק טוב בשבילך אישה, אה? יא
אללה, אתם הגברים, כולכם אותו הדבר.
אבי - מה, מה אתה מדבר?! אתה בעצמך גבר!
דויד - ורק בגלל זה אסור לי להפגע בתור אישה?! אה?!
שוביניסט?! פתאום אני צריך להראות כמו גבר בשביל להחשב לגבר?!
אה?! מה זאת האפליה הזאת?! מה, אתה מקטלג מין של אנשים על-פי
איך שהם נראים?!
אבי - כן, כמובן!
דויד - אז אתה סקסיסט, סקסיסט, זה מה שאתה! אני יכול להצמיח
זקן, ואני יכול להצמיח עגילים, ואני לא אסכים שמישהו כמוך יבוא
לפה, ויגיד לי שאני גבר, אז אני לא יכול להיות אישה! סקסיזם,
זה מה שזה!
שקט
אבי - אתה פשוט אידיוט, אתה יודע את זה?
דויד - סליחה?
אבי - אתה, אתה מתנהג כמו אידיוט.
דויד - תגיד לי, איך אתה לא מתבייש? מה, רק בגלל שאני מתנהג
כמו אידיוט אתה מסיק שאני אידיוט?
אבי - כן, כמובן!
דויד - אז אתה, לא יודע, אתה משהו-נגד-אידיוטים, זה מה שאתה!
אני יכול להתנהג כמו אידיוט, לדוגמא, הנה, אני תוקע את האצבע
שלי בתקע החשמלי הזה פה בזזזזז, אההה, אוי אלוהים זה כואב,
אה, אה, כן, מעשה אידיוטי לכל הדעות, ומצד שני, אני יכול גם
להוציא תואר בפילוסופיה, הנה, אני הולך עכשיו לאוניברסיטה,
נרשם, לומד קצת, והופלה, הנה, הוצאתי תואר, הכול טוב ויפה,
ואני לא אסכים שמישהו כמוך יבוא לפה, ויגיד לי שבגלל שתקעתי את
האצבע בתקע, אז אני אידיוט, ואני לא יכול להוציא תואר
באוניברסיטה. מה זאת האפליה הזאת? רק בגלל שאני אידיוט זה אומר
שאני לא יכול להוציא תואר באוניברסיטה?
משה - תגיד לי, מה קרה לך?! אתה משוגע לגמרי!
דויד - סליחה?
משה - אתה, אתה מתנהג כמו משוגע!
דויד - תגיד לי, איך אתה לא מתבייש? מה, רק בגלל שאני מתנהג
כמו משוגע אתה מניח שאני משוגע?
משה - כן, כמובן!
דויד - אז אתה, לא יודע, אתה אנטי-פסיכופט, זה מה שאתה! אני
יכול לדפוק את הראש בקיר, הנה, קיר, חבטה, הכל טוב ויפה,
ומצד שני אני יכול לעשות דבר שפוי לגמרי, כמו להכין לעצמי פיתה
עם אבוקדו, הנה, אני לוקח אבוקדו, פיתה, סכין, ו, הופלה, תראה,
תראה איזו פרוסה עם אבוקדו דפקתי פה, תראה איזה יופי, אבוקדו
בפיתה, טעים, ממ, כן אוכל את הפיתה.
אבי - טוב, די, די, אני לא עומד בזה יותר!!! איפה האקדח שלי?
איפה האקדח שלי? הנה! זהו, בוא נשים לזה סוף!!!
יריית אקדח
שקט
דויד - סליחה?
יריית אקדח
דויד - תגיד לי, אתה עושה ממני צחוק?...
אבי - מה? מה צחוק, אתה מת!
דויד - מה גורם לך לחשוב שאני מת?
אבי - מה?... יריתי בך, הרגע!
דויד - ורק מזה אתה כבר מסיק שאני מת?!
אבי - אבל תראה, אתה מדמם למוות!
דויד  - אז?!
משה - אז אתה מדמם למוות!
דויד - יופי! אז אני מדמם! תראו אותו! "מד-מם"! תגיד לי,
בחורצ'יק, אתה מאמין לכל מה שאתה רואה?! ואם היית רואה אותי
מדמם, וגם - "קפוץ מהגג", אז מה, היית הולך וקופץ מהגג - "כי
אני מדמם"?!
אבי - מה?! אידיוט! אתה מדמם למוות!
דויד - אני מדמם! תשמעו את זה! אניייייייי - מדממממם! עזבו
הכול, קודם כל - אני! אני - ראשון, קודם - אני, אה?! אה?!
מדמם! יש מלחמה בחוץ, ילדים אפריקנים קטנים מתחננים ללחם,
צביקה פיק מסתובב חופשי ברחובות, אבל אני?! אני מדמם!!! ועוד
למוות!!!
שקט
אבי (נאנח) - טוב. טוב, אז, אז לפחות פצוע קשה?
דויד - פצוע קשה, מילא.
משה - יופי. אז תן לי, אה, תן לי סיגריות.
דויד - סליחה?!
אבי - מה, מה עכשיו?! גרעינים - לבנים - 100 גרם!
דויד - תגיד לי, איך אתה לא מתבייש?!
משה - אבל כתוב - סיגריות!
דויד - אתה יודע מה, פצוע קשה - מילא - הבלגתי, אבל אנוש?!
אבי - נו באמת...
דויד - מה יש, נשים לא מספיק טובות בשבילך?! גרעיני חמניה,
כבר לא בסדר?! מה, ישר פרוסה עם אבוקדו?! ישר לדפוק את הראש
בקיר?! יא אללה, אתם האשכנזים, כולכם אותו דבר.
משה - מה, מה אתה מדבר?! אתה בכלל מת!
דויד - א-הא! מה קרה, רק בגלל שאני לא נושם אסור לי לחיות?!
אה?! פתאום אני צריך לנשום בשביל להחשב לחי?! אה?! מה זאת
האפליה הזאת?! מה, אתה מקטלג חיים של אנשים על-פי אם הם נושמים
או לא?!
אבי - כן, כמובן!
דויד - אז אתה, אתה, אנטי-מת, אתה בן אלמוות, זה מה שאתה!
אני יכול לנשום, ואני יכול לא לנשום, ואני לא אסכים שמישהו
כמוך יבוא לפה, ויגיד לי שאני נושם יותר מדי בשביל להיות מת!
משה (נאנח) - טוב. טוב, אז, אז תן לי פיצוחים. פיצוחים יש
לך?
דויד - כן, כמובן!
משה - יופי. אז תן לי, אה, תן לי סיגריות.
אבי - סליחה?!
דויד - מה, מה עכשיו?! גרעינים - לבנים - 100 גרם!
משה - מה, מה אתה מדבר?! אתה בכלל לא אישה!
דויד - א-הא! מה קרה, רק בגלל שאני שחור אז אסור לי להפגע
בתור אישה?! אה?! נרקיסיסט?! פתאום אני צריך להראות כמו פיתה
עם אבוקדו בשביל להחשב לשרית חדד?! אה?! מה זאת האפליה הזאת?!
הנה, אני לוקח אבוקדו, פיתה, סכין, ו, הופלה, תראה, תראה איזו
פרוסה עם אבוקדו דפקתי פה, תראה איזה יופי, אבוקדו בפיתה,
טעים, ממ, כן אוכל את הפיתה.
משה - אבל כתוב, מתחת - "פיצוחים, סיגריות, גזוז, בפלות,
חמוצים ודברי מאפה".
דויד - אז?!
אבי - אז אתה מדמם!
דויד - יופי! אז אני שרית חדד! תראו אותו! "שרית-חדד"! תגיד
לי, בחורצ'יק, אתה מאמין לכל מה שאתה רואה?! ואם היית רואה
אותי קופץ מהגג, וגם - "דפוק את הראש בקיר" אז מה, היית אוכל
פיתה עם אבוקדו - "כי אני מדמם"?!
משה - לא, ברור שלא, אבל אני בעל הקיוסק!
דויד - הוא צביקה פיק! תשמעו את זה! הוווווווווא - צביקה
פיק! הוא צביקה! עזבו הכול, קודם כל - הוא! אתה - ראשון, קודם
- אתה, אה?! אה?! אתה - צביקה פיק! יש מלחמה בחוץ, ילדים
אפריקנים קטנים מתחננים לפיתה עם אבוקדו, בעלי קיוסקים
מסתובבים חופשיים ברחובות והעולם שותק, אבל הוא?! הוא שרית
חדד!!! ועוד טיים!!!
שקט
דלת נפתחת
גרשון - אה, סליחה, אפשר עוגיה?
כולם חוץ מגרשון - אההההההה!
גרשון - אוי, אה, אז אולי רק קוראסון?