|
רחוקה את ממני אומנם.
אך לא השמיים ולא הארץ יפרידוני ממך.
ולא ימים ולא יבשות רבות
ולא דמעה מלוחה ולא פצע פתוח
ולא האושר ולא העצבות.
והפחד.
פחד הריחוק המשסה בי כל כך.
רחוקה את ממני אומנם. |
|
|
ויביט אדני בעם
ויאר כי אלפי
מונין חטאיו
פשעיו ושחיתותו
וישלח עליהם
ביום ההוא את
החת האמורי
הפלשתי הבבלי
הטנאזי הפרמקי
ועוד כמה שמות
ששכחתי כבר
ויתבאס העם ביום
ההוא ויצעק אל
אדוני: יופי כי
בוגר הינך
ויצמיד כפותיו
אל אוזניו
וינפנף בלשוניו
אליהם
- תנ"ך 2000
הגירסה הלא
מצונזרת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.