אבישי ליטני / מונולוג |
רואה שד ועוד שד
ואני יפה
שיערי הזהוב גולש על כתפיי
וגופי החלק מתפתל כמו נהר
כותבת שירים על עירומי המופלא
נופלת עוד פעם לתהום תהייה
בבדידות שוב נוברת, מחפשת חדש
ושרה רכות נעימה מתנגנת
אני קמה לאט כמעט כמו החום
ונעה בקצב לא קיים
וכל עולמי מתמוטט בתנועה
איני יודעת לזוז ולאן
תקועה אני בתוך לבי
נפלתי פתאו אל הרצפה
וקול נפץ איום נשמע מרגלי
"לזוז איני יכולה", זועקת אני
ואין איש בעולם ששומע אותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|