קשה לאגיד שאני לא מנסה כי אני באמת כן.
וכמה שאני מנסה יותר אני מבין שזה פשוט עיניין קשה.
אין לי דעות נחרצות בקשר לכלום.
ואם ניקח את המילה אהבה במקרה שלי נצתרך לשים אחריה סימן שאלה.

משמעות החיים נסתרת ממני ואני בספק גדול אם זה לשבת פה, לחשוב
עלייך ולא לעשות כלום.
הסרוב שלי לאמין שכל מה שעברנו היה לחינם זה מה שגורם לי לזרום
עם הנהר של העולם, שסוחף אותי לכל מיני מקומות משונים שלא
הייתי בוחר ללכת אליהם אם היתה ניתנת לי האפשרות בכלל.
אני בחרתי להסחף, אז איש חכם אמר שאם בחרתי להסחף כנראה התת
מודע שלי רצה להגיע לפה.
גם כן תת-מודע וגם כן איש חכם.
התשובה בחרה להסתיר את פניה לעת עתה.
בטח היתה לה סיבה טובה.
או אולי סתם שיחקנו מחבואים ואני הייתי התופס.
ואני פשוט לא תופס אותה.
לפעמים אני חושב שאני סתם קצת קשה קליטה.
לפעמים זה נראה נורא מסובך כל העיניין הפשוט הזה.
אמרתי לך כבר מיליון פעמים לשכוח מזה.
אז למה את מזכירה את זה כל פעם מחדש?
אמרתי לך שאני מצטער מכל הלב.
אמרת לי שאת סולחת למרות שזה כואב.