בכל יום שעובר
החלל שהשארת בי הולך וגדל
כמו מגרד ומסתת את תוכי מבפנים,
לאט לאט ובקצב קבוע.
אין עיקר ואין טפל.
אין רצון, שנאה, מאווים...
יש רק חידלון שהולך וגדל,
הולך והופך אותי לקליפת אדם.
לריק מכל תוכן.
וכשתושלם המלאכה,
כמו קליפת ביצה שתוכנה נוקז כולו,
אני אשבר בקול נפץ נורא - ועדין.
וכלום לא ישאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.