תארוז את הדמעות
או תייבש אותן עכשיו
כי אני לא רוצה לראות
איך העלים נושרים בסתיו.
ואני לא רוצה לשמוע
כמה קל לצוף ולא לטבוע
כי אין מקום להבטחות
וזה כל-כך קשה לקטוע.
אז תשליך הזכרונות
לתוך אש צורבת באמת
כדי שגם לך טיפה יכאב
אולי תרגיש את אותה ההרגשה, שגם אני נושאת.
ואני אשים את השיר
שמנגן את העצבות
כדי לדרוך עליו,
זה לא כואב למות.
עכשיו אני יודעת
את מחיר האמונה
ובעצמי לא אפקפק
אני חזקה וממתינה.
אז אין מקום לדמעות
החולשה לחלשים,
ואם חזק מודה בטעויות הוא לא נופל
את עצמו הוא רק מרים.
אז תארוז את הדמעות
או תייבש אותן עכשיו
אני המשכתי הלאה
עם הרבה תקוות לסתיו. |
