מקדימה עמדו האב הגאה והאם הטרייה. הכל היה ערוך ומוכן
להילולה. הכל התקבצו מקצוות הארץ ביראת קודש. אנשים נכנסו
ויצאו את הדירה הקטנה שכתיאורה כדירה עשה עמה חסד ולמעשה חדר
הולם אותו יותר. ה'דירה' הייתה שני חדר אחד מרכזי עם כיור,
ארונות מטבח, שולחן וכסאות ובקצה החדר שתי דלתות לשירותים
ומקלחת ולחדר השינה. היא ידעה שמשפחות גדולות הרבה יותר גדלו
בחדר שאינו עולה במידותיו על זה שהם השתכנו בו. הרי היא עצמה
גדלה בחדר אחד עם שלוש אחיותיה ונחשבה לברת מזל. חמשת אחיה
ישנו במיטות שפתחו במסדרונות. בצהרים, כשאביה והאחים היו
עסוקים, היא ואחיותיה נהנו להשתמש במיטות המקופלות כקירות
תומכים לבית שבנו משמיכות. אמה תמיד הייתה גאה בכך שגידלה את
כל ילדיה בבית קטן מידות ורחב לב כפי שהיא נהנתה לומר.
התינוק ישב בזרועותיו של הגבר הזר. הגבר עטה גלימה דמוית שמלה
עם פסים ארוכים מוזהבים ומעוטרת להפליא. הגבר היה עלוב למראה.
כתפיו צרות, עיניו שחורות וזקנו המפוחם ניכר בו שלא טופח על
ידי בעליו. הגבר הזר רכן לעבר נרתיק עור שהביא עמו. הוא פתח את
התיק הגס שהביא עמו והאם הבחינה בשלל רב של כלים חדים. היא
נאנקה למראה האזמלים המתכתיים, המספריים והסכינים החדים. הזר
כלל לא נתן את דעתו לאם ונראה כמתלבט באיזה כלי עבודה לבחור.
האם הביטה בעיניים דומעות בתינוקה ממרחק מספר מטרים. היא רצתה
לאחוז בו, להרגיע אותו, אך היא ידעה שהיא חייבת להמתין. היא
עצמה את עיניה, מחכה לשמוע את הידוע מראש. ההמון הרב שסבב את
בעלה הריע בעוד נשמעת צרחת התינוק שלומד עתה שיעור ראשון בסבל
ארצי. הצרחה החדה נבלעה בתשואות ובטפיחות על השכם שבהם כיבד
ההמון את האב.
היא התקשתה להירדם. הוא דווקא לא בכה, אבל היא הייתה דרוכה
במיטתה פן הוא יפתח בבכי והיא הייתה מוכנה לזנק לעברו. רק לפני
שבוע הפסיקה לישון לצדו. היא ישנה לצדו קרוב לחודש. היא הייתה
ממשיכה לעשות זאת. העדיפה להביט לו מאשר לשכב בחדר השני דרוכה
כל העת. היא חזרה לישון עם בעלה מפני שהשכנות החלו מרכלות כי
זה משונה ביותר שזוג צעיר אינו ישן יחד וכי אין זה יאה שהאישה
מזניחה את בעלה באופן כזה. היא נזכרה בסרט שראתה. הסרט היחיד
שראתה- "עלובי החיים". היא הלכה לקולנוע יחד עם חברה שנחשבה
לתלמידה טובה. הן הלכו להצגת צהרים ותכננו זאת שבוע מראש, כך
שזה יהיה ביום שאמותיהן ישובו מאוחר הביתה ולא ידעו על כך,
חלילה. כשהגיבור בסרט (השם הצרפתי היה קשה לעיכול עבורה) שכב
על ערש דווי, האישה הענייה לטפה אותו, הביטה בו בעיניים נוצצות
ואמרה "ז'ה טם". היא הביטה בבעלה ששכב לצדה כשגבו אליה. הוא
טוב לב היא אמרה לעצמה. היא שמעה שיש כמה בעלים שנוהגים
בנשותיהן כאילו היו שפחותיהן. הוא לא.
היא עלתה בקושי רב לאוטובוס שהוביל אל בנה. התהלכה באיטיות
לאורך האוטובוס ולפתע הבחינה באישה שהייתה אחת מהאורחות באותה
ההילולה. האישה הזדרזה להניח את התיק שקודם נח על ברכיה, על
המושב לצדה. היא התיישבה שני מושבים מאחור.
את הדלת פתח לה גבר צעיר ונאה לבוש חולצה ומכנסיים קצרים. היא
יכלה כבר להבחין בבנה שישב בסלון. הוא קם לעברה וחיבק אותה
בחוזקה. בלילה היא שוב התקשתה להירדם. גם עתה חשקה לקום אליו,
אך עצרה בעצמה. בשקט ששרר שמעה אותו אומר לו "אני אוהב אותך".
ז'ה טו. היא קיימה את הברית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.