ערב חורפי גשום במיוחד.
מסתכלת דרך החלון ומביטה לשמים, לכוכבים ולאבא ירח.
הירח מחייך אלי חיוך מלא גאווה ואני פתאום מרגישה 'דה ז'ה וו'.


אני באחד מרחובותיה של לונדון,
ינואר 1943
המלחמה עם הגרמנים בעיצומה
אהובי נימצא אי שם אחרי הקווים והערב אמור להגיע ממנו מסר
מוצפן. הסיסמה היא : חיוכו הגאה של הירח.

אני מעלה דמותו לנגד עיני.

זוכרת את פגישתנו האחרונה לפני צאתו לרגל אחרי האוייב,
חיבוקו חם ואוהב, צחוקו העליז משוחרר מדאגות האתמול ומוראות
המחר. העכשיו נמשך לנצח.

זה היה לפני כמה חודשים.... נדמה עברו כבר שנים ...
צעיפו על כתפי וריחו מחזיר אותו אלי.

'חיוכו הגאה של הירח'
משננת לעצמי את הסיסמה טוב טוב...מתרגשת... זמן רב שאני מחכה
למילותיו .
מתוך החשיכה העבה, מגבעת לראשו ומעיל צמר לכתפיו הדקות, כפוף
קמעה, גמלוני בהילוכו, עוצר לידי גבר גבוה נעים סבר, בעל מבטא
הולנדי.
אני עם ורד ורוד על דש מעילי ומטריה ורודת פסים בידי מסתובבת
ושואלת בנימוס :
how would you describe the moon tonight?
והוא עונה בנימוס הולנדי נעים סבר -
it's the proud moon's smile when it' s full, happy to show
the glory of the sun's light

שישים שנה אחרי, ברחוב רטוב במרכז ירושלים,
בית קפה במידרחוב בן יהודה
הורדים על השולחן מפיצים ניחוח עדין,
הקפה מגיע בשכבות של חום כהה, מוקה, בז' וקצף לבן  
מבעד לחלון הירח מחייך זקן בכמה שנים נוספות
רק אהובי ואני נשארנו צעירים ויפים.

נוספו עוד כמה קמטים, אך מי רואה?
ההילוך הואט במקצת, אך מי מסתכל על הקצב?
השער האפיר עם השנים בצדעים ואנו נושאים כל פס ופס לבן  בשמחה
של מי שהרויח זאת ביושר

הוא מגיע בפסיעותיו המוכרות,
מתישב לצידי ומנשק את ידי כיאה לג'נטלמן בריטי
ומוסיף בחיוך קונדסי -
where is the favorite smile of yours
? like the moon when it's full

ניחוח הקפה מתערבב עם זה של הורד,
הנר מהבהב מתוך כוסיתו
נשיקת אוהבים אחת נוספת
והירח מחייך מבעד לחלון בשביעות רצון שמימית