מפגש בגילגול ראשון
השלהבת המרצדת באח מציירת צללים על קירות ביתנו, שוכב פרקדן על
השטיח, מבטך מהופנט מהאש המרצדת, בעודי עסוקה בטיבול ובחישת
התבשילים המציפים ריחות של בית, מגניבה מבט אל פרופיל פנייך
המוקרן בחום האש, ושערך הגולש על כתפייך נוצץ כרבבות כוכבי
השמים, נפשי כמהה לחפון את שערותייך בכפות ידיי, לטמון פניי
... לטבוע... לטבוע...
מבטך מופנה אליי, חודר אל עיניי, אני רואה בפנייך פחד, קם באחת
ועוזב ללא אומר מילה, ורק טריקת הדלת ממשיכה להדהד בראשי
לנצח.
מפגש בגילגול שני
הים סוער, מבטי עוקב אחר הגלים המתנפצים אל החוף, לופף את
גופי מאחור, וידייך מלטפות את בטני התפוחה, המבשרת על צמיחתו
של העובר שלנו, הים סוער ונפשי שקטה, טובעת בגופך החמים, המגן
עליי מפני הצינה.
מבטך טבוע בים האפל, הקורא לך ... שוב ושוב, קורא בשמך...
ואתה נוטש, נוטש את בנך ואישתך ופונה אל הים... מלווה אותך
בעיניים לחות
והים סוער ונפשי לעולם לא שקטה יותר.
מפגש בגילגול שלישי
שנת 2001
קיץ, והים סוער לא כהרגלו, ישובים על החוף, מערסל את גופי
בגופך, מגן עליי מפניי צינת הקיץ המוזרה, מבטי מהופנט מגלי הים
השוצפים, והכעס שלהם אינו מובן...
אתה מדבר קרוב לאוזני, ואני שומעת את קולך כהד מרוחק, ללא
מילים, רק צליל מוכר נישמע.
אנחנו במיטה, וגופך העירום המתחכך בגופי מוכר עד כאב,
הצללית של הנר מרצדת על קירות החדר, מציירת צללים בפנייך,
ושערך... שערך הקטיפתי... ידיי חופנות ופניי טובעות בשיערך,
משתכרת מריחו המתוק ודמעות של אושר בעיניי, השיער...
אתה נושק לילד שנולד לא מזרעך, לילד שדומה לך כשתי טיפות מים,
מבקש את סליחתו שאתה הולך ממנו בשנית, ונוטש.
ושוב מבטי נעוץ בגבך המתרחק...
עד שניפגש...
22/12/01 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.