עינת בן-דוד / פעם בחודש |
הכאב עולה משיפולי בטני לראשי
אני תוהה אם זה בכלל אמיתי
או שגופי שוב מתעתע בי.
הפעם היתה זו אזעקת אמת
הדם זורם כיין לקצב מינואט
אני מרגישה את כל השרירים מתכווצים
ואיך כל החללים מתרוקנים.
גופי לא שייך לי הוא רק כלי
תשתית עם תכלית למען המין האנושי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|