אז אני עומד עם הגב לסל והכדור בידיים ומרגיש את היד של השומר
שלי, מונחת על המותן שלי, ואני יודע שהוא נמוך ממני בחצי ראש,
אני יכול להסתובב ולנסות לקבור את זה בקליעת וו, כמו שכבר
עשיתי היום פעמיים ואני גם רואה את אלון רץ לכיוון שלי, עם
הפנים לסל והשומר שלו רץ לידו, רחוק ממני, אז אני יכול להשאיר
לו את הכדור לצעד וחצי קל, שתי אפשרויות קליעה מעולות ופתאום
אני רואה אותה, עם מעיל העור האדום שלה עומדת ליד המגרש,
מחזיקה את הכלבה שלה ברצועה ומסתכלת ישר אליי.

והתגברתי עליה, באמת שהתגברתי עליה, אפילו שכבתי עם מישהי רק
הבוקר.
אז למה אני לא יכול להוציא לי מהראש את התמונה שלה רוכנת
מעליי, הסדין האדום הדק מכסה את הכתפיים הערומות שלה, והעיניים
שלה נוצצות כמו עיניים של איזו פייה?

ואלון עכשיו ממש לידי, אבל הכדור נשמט לי מהיד ונחטף והופך לסל
קל של הקבוצה השניה ואלון, בשניה שהוא מבין מה קרה, נותן לי
מכה קטנה בעורף ואומר שואל בחצי כעס ובקול הרבה יותר מדי רם:
"קשה להתרכז כשמזיינים, הא?"

ואז הוא קולט שאני בקושי נושם והעיניים שלו מחפשות את הסיבה
ומוצאות ואני שומע אותו פולט "פאק" קטן כשהוא רואה אותה ואז:
"מה היא עושה כאן? לא גמרתם כבר להרוס אחד לשני את החיים?"
והכל בהילוך איטי ובא לי לצרוח שמישהו יחזיר כבר את החיים שלי
להילוך רגיל, שאני אצליח לחזור לנשום כמו בן אדם.

ואני רואה שהיא שמעה אותו והיא מאדימה ובא לי למות.
והיא מסתובבת ומתחילה להתרחק מהמגרש אבל לא מהראש שלי.
ואני מבין סופית שאני לא אפסיק לאהוב אותה אף פעם,
אבל שהיא גם אף פעם כבר לא תהיה שלי.

וטיפה של זיעה נוזלת לי מהמצח לתוך העין, וזאת באמת הסיבה
היחידה, שאני מכסה את העיניים בשתי הידיים ומרכין את הראש ואז
מרגיש את היד של אלון על הכתף שלי.

איך לעזאזל אפשר לכתוב את הצעקה הזאת?