[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור ברעם
/
שלוש שניות

אז אני עומד עם הגב לסל והכדור בידיים ומרגיש את היד של השומר
שלי, מונחת על המותן שלי, ואני יודע שהוא נמוך ממני בחצי ראש,
אני יכול להסתובב ולנסות לקבור את זה בקליעת וו, כמו שכבר
עשיתי היום פעמיים ואני גם רואה את אלון רץ לכיוון שלי, עם
הפנים לסל והשומר שלו רץ לידו, רחוק ממני, אז אני יכול להשאיר
לו את הכדור לצעד וחצי קל, שתי אפשרויות קליעה מעולות ופתאום
אני רואה אותה, עם מעיל העור האדום שלה עומדת ליד המגרש,
מחזיקה את הכלבה שלה ברצועה ומסתכלת ישר אליי.

והתגברתי עליה, באמת שהתגברתי עליה, אפילו שכבתי עם מישהי רק
הבוקר.
אז למה אני לא יכול להוציא לי מהראש את התמונה שלה רוכנת
מעליי, הסדין האדום הדק מכסה את הכתפיים הערומות שלה, והעיניים
שלה נוצצות כמו עיניים של איזו פייה?

ואלון עכשיו ממש לידי, אבל הכדור נשמט לי מהיד ונחטף והופך לסל
קל של הקבוצה השניה ואלון, בשניה שהוא מבין מה קרה, נותן לי
מכה קטנה בעורף ואומר שואל בחצי כעס ובקול הרבה יותר מדי רם:
"קשה להתרכז כשמזיינים, הא?"

ואז הוא קולט שאני בקושי נושם והעיניים שלו מחפשות את הסיבה
ומוצאות ואני שומע אותו פולט "פאק" קטן כשהוא רואה אותה ואז:
"מה היא עושה כאן? לא גמרתם כבר להרוס אחד לשני את החיים?"
והכל בהילוך איטי ובא לי לצרוח שמישהו יחזיר כבר את החיים שלי
להילוך רגיל, שאני אצליח לחזור לנשום כמו בן אדם.

ואני רואה שהיא שמעה אותו והיא מאדימה ובא לי למות.
והיא מסתובבת ומתחילה להתרחק מהמגרש אבל לא מהראש שלי.
ואני מבין סופית שאני לא אפסיק לאהוב אותה אף פעם,
אבל שהיא גם אף פעם כבר לא תהיה שלי.

וטיפה של זיעה נוזלת לי מהמצח לתוך העין, וזאת באמת הסיבה
היחידה, שאני מכסה את העיניים בשתי הידיים ומרכין את הראש ואז
מרגיש את היד של אלון על הכתף שלי.

איך לעזאזל אפשר לכתוב את הצעקה הזאת?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הטורף קילף
טרפו,
הקלפן טרף
קלפיו,
ואני טרפתי
נפשי
לדעת.
הקלפן שם נפשו
בכפו,
הטורף נותר
בגפו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/01 1:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור ברעם

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה