מרטין אהב ללכת לים. הוא אהב להשתכשך במים, הוא אהב לבנות
ארמונות בחול, אבל הוא שנא לחזור הביתה מהים ולקרצף עם הסבון
את כל החול שנדבק. אז הוא חשב על רעיון חדשני. יום אחד, לפני
שמרטין הלך לים, הוא סיבן כל עצם ועצם בגופו, אפילו את הפנים.
מרטין חשב שככה הוא יימנע מהחול להדבק אליו ויחסוך לעצמו את כל
הסבל שהוא נאלץ לעבור במקלחת בבית. כשמרטין הגיע לחוף הסתבר לו
שהסבון ביחד עם השמש והמים ייצר דבק עוצמתי והחול רק כיסה אותו
שכבות על גבי שכבות. מרטין העריך שהעבודה במקלחת תהיה קשה יותר
הפעם. הוא חזר לביתו וגילה שהוסיף לעצמו כשלוש עשיריות ממשקלו
בחול. מבט במראה של המקלחת גילה לפניו מראה מחוויר. הוא היה
כולו מכוסה בשכבות רבות כל-כך של חול עד שכל שנותר מפניו היו
זוג עיניים כחולות מבצבצות מתוך כדור חול שהיה פעם ראשו. מרטין
נכנס למקלחת והפעיל את זרם המים בעוצמה המירבית. המים הכו בחול
במלוא העוצמה אך נכשלו במשימתם פעם אחר פעם. מרטין ניסה הכל,
החל ממדללים למינים וכלה בסוגים שונים של ניירות זכוכית
ומכשירי קרצוף אך דבר לא עזר, החול היה עיקש ובלתי אפשרי
לפיצוח. לבסוף מרטין נכנע ולמד לחיות עם החול. הוא מכר את
הזכויות לסדרת סרטים בכיכובו.