נוטף ריח אניס מפיה
מטיל על גופי שכרה תכלכלה,
כמו בבועות שצפות שם בבירה,
וזיו אומר שדווקא יין כמו אישה.
שנפגשתי איתה בין חלום לחלום,
ולטביעות החמצה שצרובות על חזי
כמו אהבות של יום-יום.
לא נרדם כל הלילה,
לא חושב,
רק חולמהרהר בהקיץ על גופך וגופי,
מתיישבת בשיכול איברים,
וזה שבבוקר מתעורר בגפי.

אותך מפחידה הקרבה, את אומרת,
יש משהו מורטאלי בשכיבה שאחרי
בריפיון איברים.
ואני לוחש לך, שימי זין
על הארון המלא בשלדים,
על כל מתינו הקבורים הפזורים,
את יודעת גם ככה,
אם נדדנו לכאן,
כולנו יתומים של החיים.