חמש בבוקר ושלוש דקות בדיוק
אתה מדבר איתי על זיכרונות
אני לא מסוגל לשום דבר אחר.
והחתול מיילל מעבר לדלת,
והשכנים ביום א' לבן,
והשנים והזמן ואני.
אתה יכול לנסות,אני אפילו
אומר שאני שמח על כך.
אבל באמת...הרי לא באמת האמנת.
אחר כך נתפשט.
אני אקלף מעלי עשר שנים
ואתה, הייה כמו שהיית,
כמה אהבתי אותך
ואיך לא ידעתי איך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.