כאשר נולדתישמחה מילאה את ליבו,
ורגש חדש שלפני לא הכירו.
הנני הייתי הראשונה בנכדות,
והוא הסתכל בי בעיניים טובות.

עברו ארבע שנים של אושר,אהבה ורכות,
ואז זה קרה יום אחד ,
שבו הוא לי לחש באוזני לפני שהלך:
אני לא פה,
אבלתמיד ולנצח איתך.
לא בכיתי ,סמכתי עליו שיחזור,
אבל הגורל קבע אחרת, הוטל הפור.

הטלפון מצלצל,רגעים של שתיקה,ואחר-כך בכי.
אני הסתכלתי מהצדבמראה,
ואז הבנתי שאותו שוב לעולם לא אראה.

נכון שכאשר נולדתי הוא שמח,
אבל כאשר אהיה בבית-ספר,בתיכון ובצבא
הוא כבר לא ישמח.
וגם בחתונתי הוא לא יהיה נוכח.

אבל כפי שהוא לחש באוזני לפני שהלך ,
גם אני אותו לעולםלא אשכח.
סבא יקר,תמיד יהיה לך מקום בליבי,
מקום מיוחד,חם ורך.
סבא יקר, אותך בחיים לא אשכח.