|
על הרחבה הענקית
שעון שפוך
המחוגים הסגולים מקרטעים סיבובים נגדיים
מאיצים את הזמן הצידה במחול אינדיאני סוגד שמש.
קבוצת רקדנים רועשת פורמת את המעגל
אוחזת במשובת הרגעים החומקים כאילו מישהו ויתר על הסדר
רגליהם מדלגות מדלגות מדלגות
מסתבכות בקורי השניות
שמתיר המוות המחזיק הכל מלמטה
גופם הנארג בזקנה
רוקע רוקע,
רוקע רוקע,
את העצב.
על הרחבה הענקית
שעון שפוך
קורע.קורע.קורע.קורע
את הקצב. |
|
|
בסוף המסלול של
היום השלישי
בטיול השנתי
הציע עמרם
המדריך שכולנו
נרד למעיין, שמה
מאחורי חניות
האוטובוסים.
כל שכבת יא'
היתה ממש ממש
שמחה.
שלכם באהבה,
מעיין.
עוד חוויות
מרגשות בטיול
שנתי יבואו
בהמשך
(בפעם הבאה נספר
על החדרת
המצלמות למקלחות
של הבנות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.