|
על הרחבה הענקית
שעון שפוך
המחוגים הסגולים מקרטעים סיבובים נגדיים
מאיצים את הזמן הצידה במחול אינדיאני סוגד שמש.
קבוצת רקדנים רועשת פורמת את המעגל
אוחזת במשובת הרגעים החומקים כאילו מישהו ויתר על הסדר
רגליהם מדלגות מדלגות מדלגות
מסתבכות בקורי השניות
שמתיר המוות המחזיק הכל מלמטה
גופם הנארג בזקנה
רוקע רוקע,
רוקע רוקע,
את העצב.
על הרחבה הענקית
שעון שפוך
קורע.קורע.קורע.קורע
את הקצב. |
|
|
מה יותר קול?
לפרסם אלף
סלוגנים או
להיות משורר
נערץ?
מה עדיף חרגול
או דולגו,
אולי דוד אבידן
עדיף, או פנינה
רוזנבלום?
ד"ר מישה רוזנר
חושב על העתיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.