פיתאום הכל חולף בזיכרונך,אתה עומד מול המראה בשרותים עם כובע
צבאי ובמדים,מזיע,כמו חמור, העניים שלך מבריקות.
אתה שותה עוד ועוד ומיסתכל על השעון ורואה שיש לך עוד דקה
וחצי,"ים של זמן" אתה חושב לעצמך, ושוב מסתכל במראה.
"לעזאזל מה אני עושה כאן?, בחיל?, בארץ?".
אתה בסך הכל באיזו יחידה קרבית אבל להזיע כמו שאתה מזיע ועוד
בחם של אוגוסט עם מדים ארוכים ממש קטסטרופה..
אין הרבה זמן לחשוב אבל לדעת שלפני שבוע היית בים והתחלת עם
איזה דנית ..ממש מצמרר את העור.
בגופך עוברת מן צמרמורת, יש לך עוד פחות מדקה, אתה מרטיב את
שערך הקצר ואת הכובע הצבאי וחושב על ההורים שבבית ועל האחיות
שעדיין בחופש הגדול.
זהו יש לך פחות מ 40 שניות ואם תאחרו יפתחו לכם את הצורה כמו
שעשו לכם עד עכשיו,עכשיו חוזרים ונעמדים בשלשות,עוד 10 שניות
נישארו ואתה מהרהר בבלונדינית ההיא ו..זהו הזמן עבר ואתם כמובן
לא עמדתם בזמן ושוב קורעים לכם את הצורה ושוב חוזרים לשתות מים
ושוב אתה מהרהר וחוזר חלילה.