הגר בוחבוט / שותקת |
תמיד אני שותקת כשכואב.
מחביאה את הרגשות בפנים,
בתוך ארון של חרדות.
חותכת.
תמיד אני חותכת שכואב.
והסכין מתחככת כנגד בשרי,
ומותירה על עורי שובל של פצעים.
שותקת.
וזה מעיק וזה קשה.
כמו דימום פנימי שכזה,
ועם כל דקה שחולפת גובר הכאב.
שותקת.
כי לא מצאתי עוד מי שיקשיב.
ורק דפי המחברת מתמלאים ברגשות חבויים,
ואני נותרתי שותקת.
והכל עוד בפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|