החיים מתבזבזים?
האם מישהו יכול לענות לי על השאלה הזו?
אני יושב בחוסר מעש מוחלט..
וכרגיל...נאלץ לחשוב...כי זה מה שהחוסר מעש מביא
עמו.....הגויות.
אבל בזה כבר הגיתי בפעם קודמת שבה לא היה לי מה לעשות.
אז ככה.....הסיפור הוא שדי משעמם לי.
איבדתי את הכוון, המטרה, הדרך.......איך שלא תקראו לזה...זה
אבד.
אינני יודע אם אבד לבלי שוב, אך משום מה נדמה לי שככל שהזמן
עובר יש לי פחות ופחות סיכויים להשיג את המשהו ההוא שאבד.
אם מישהו יודע מה זה...הוא מוזמן להתקשר - 052440930
למעשה אני כל כך משועמם שכל צלצול יתקבל בברכה...
נואשות?  אולי..
תלוי מאיפה מסתכלים על זה.
ושלא תחשבו...אני בן אדם מעניין.....מאוד מעניין בהשוואה לרוב.
פשוט מסיבה כלשהי בזמן האחרון אני לא מצליח לשכנע בזה את
עצמי.
כולם יודעים. כולם בטוחים. כולם מבינים. רק אני לא קולט על מה
הם מדברים.....
או מכחיש..
שתי האפשרויות לא סימפטיות באותה מידה.
אז מתי כבר יהיה טוב אתם שואלים? (הכוונה ליצורים הדמיוניים
בתוך ראשי)
אני חושב שכבר עכשיו טוב...בעיקר בגלל שלא רע.
לא רע בכלל.  אבל משהו חסר.....ומשום מה המשהו הספציפי והקטן
הזה הוא זה זה שגורם לי להרגיש שאולי החיים מתבזבים. אז אולי
הוא לא קטן כל כך?
אולי הוא ממש גדול?
וכמובן יש גם את האפשרות השניה, שהחיים לא מתבזבזים בכלל ואני
סתם משלה את עצמי.
ואם ככה אז למה הגעתי למצב שבו אני צריך לשאול את עצמי את
השאלה הזו.?
אומרים שספקות הן דבר טוב. הם טומנים בחובם מחשבה.
אבל גם הרבה נטל, והרבה אחריות למען האמת.
אז בואו נצא מהנחה שאני פוסל את האפשרות השניה, ושעצם העובדה
שאני שואל את עצמי האם החיים מתבזבזים מצביעה על משהו שהוא לא
בסדר. לא תקין.
אני לא חושב שמשהו בסדר גודל של בזבוז החיים(כי אני לא חושב
שהם מתבזבזים אני סתם שואל), אבל משהו אחר, קטן יותר אולי.
אז מה חסר לי?
יש למישהו רעיון?
כרגע שמתי לב שהשאלה השתנתה......ואני כבר לא שואל את עצמי האם
החיים מתבזבזים....לפחות לזה מצאתי תשובה....השאלה עכשיו
שונה.....ממוקדת יותר.......נוגעת יותר לי.....ויש יותר סיכוי
למצוא לה תשובה.....אז עכשיו אני אופטימי....
ושלא תטעו...אני לא מבואס או משהו....דווקא מאוד שמח....מאוד.
אולי חסר לי מישהו לחלוק איתו את השמחה?...לא נראה לי...
אבל אני חושב שהחסר הוא כן במרכיב האנושי...המרכיב
שמסביבי.....ושוב אתם תוהים....אבל התשובה היא לא.....יש לי
הרבה חברים.....וחברים נפלאים......
אבל אני רוצה....או אני חושב לפחות שאני רוצה.....מישהו שיכוון
אותי....מישהו שיהיה עבורי כמו שאני עבורו....אזוטרי, מרוחק
אבל יחד עם זאת שניכם יודעים שאתם חולקים משהו שהוא מעבר
לידידות.....

לא מחדשים לי הרבה בזמן האחרון.....והבעיה היא...שהתרגלתי...

ובגלל שהתרגלתי אז גם אני לא מחדש לעצמי.....
אף פעם לא הייתי צריך לחדש לעצמי כי תמיד היו אנשים שעשו זאת
עבורי.....ואני עשיתי את אותו הדבר לאנשים האלו....מערכת יחסים
מופלאה.....
אין יותר עולמות לחקור.....לפחות לא כמו שהייתי אוהב
לחקור....הייתי אוהב את האנשים חסרי הביטחון האלו...שהם כל כך
מיוחדים ונדירים רק שהם לא יודעים את זה......
אז זהו...שנמאס לי מהם...
לא נמאס כמו בלא רוצה לראות אותם יותר...אלא נמאס כמו ב..הם לא
מרתקים אותי יותר כמו שהם היו פעם. הם דורשים המון כוח שאני
מעדיף להשקיע בדברים אחרים.

אז אני מניח שמה שחסר לי הוא חברה, או מסגרת............או איך
שקראתי לזה מקודם - כיוון.
אני זוכר דברים שנתנו לי כיוון: המורה שלי למתמטיקה, הכדורסל,
הלימודים באיזשהו שלב(הטכניון), האנשים הללו שסיפרתי לכם עליהם
(החסרי ביטחון, שחלק גדול מהם נהפכו לחבריי), אלכסנדרה ומרט
שעדיין נותנים לי כיוון, רעות...
עליה אני ארחיב עוד שורה או שתיים....לא הכרתי אותה.....היא
הייתה הבן אדם היחיד שהייתי איתו בקשר זמן די ממושך ולא הכרתי
אותו....היא הרגישה עליונה עליי..תמיד.
האמת? זה היה נפלא....יותר מנפלא....
שלא תטעו שוב....זה לא היה עליונה כמו ב..אני טובה יותר אלא
כמו ב..יש לך עוד כל כך הרבה מה ללמוד. והיא לא התביישה להגיד
את זה וללמד אותי...אבל גם ללמוד ממני....ואני בטוח שאת כל מה
שאני מספר עכשיו היא לא יודעת....מצחיק משהו.
"היכן יש עוד אנשים כמו האיש ההוא"?, זה מה שאני שואל את
עצמי....היכן?
עכשיו אני חושב שהצבעתי על הבעיה......מחסור עז באנשים
איכותיים....
ופה יאמר לגנותי שאני מתנשא (ממש לא בצורה שלילית, אבל התנשאות
זו עדיין התנשאות).
דבר נוסף שיאמר לגנותי הוא שאני לא עושה שום דבר בקשר למחסור
הזה. אני נשאר בבית ומתלונן.
למעשה זו לא בעיה חדשה. הייתי מודע לה כבר זמן מה. אבל עכשיו
היא החמירה...ואך ורק בגלל שלימדתי את עצמי להתרגל למצב
הזה...
והיום חשתי שאני נמצא על הסף של הנפילה לתוך הנורמה,
והשיגרה.......וזה היה מפחיד.
חשתי שאני מועד לתוך חוסר החיפוש, ואי שאלת השאלות.
החלטתי לעשות משהו בקשר לזה......לחשוב, לשאול שאלה.
אני מקווה שזה עזר...למעשה אני יודע שזה עזר.

הגעתי למסקנות......אני יודע שאתם סקרנים לשמוע מהן (הכוונה
היא שוב ליצורים הדמיוניים בתוך ראשי)....אבל הפעם אני מעדיף
לשמור אותן לעצמי.
יישומים מעשיים ינקטו בקרוב....כי בינינו? אין ברירה....וצריך
לעשות משהו להפיג את השעמום הזה.
למעשה יישום אחד ייעשה כבר עכשיו...ממש אל מול עיניכם
הקוראות..
052440930 כבר אמרתי?

מבטיח לא לנשוך...