אני שונא כשהיא דופקת אחרים.
כל תקיעה שלה נדחפת עמוק יותר ויותר, לכיס המרה שלי, מוחצת את
המיצים שלי מבפנים.
היא לא מבינה שכל המאהבים שלה מזיינים גם אותי חזק בתחת,
אני נחנק!
כשהם טוחנים אותה והיא גומרת,
היא צורחת את שמותיהם לשמיים - לירח,
ובדממה מזיעה היא נרדמת -
תמימה.

כואב לי הראש ואני יושב בקור ומאונן למוסיקה רועשת וקודרת.
בחושך - אני גומר, בחושך לבד אני משפריץ לבן לאוויר.
בחוץ הירח מאיר על עיר שחומה ומלוכלכת מאגזוזי מכוניות ומדם
מחזור של ילדות קטנות בנות שתים-עשרה.
בפנים קר, והירח מדגיש את הלובן המקפיא בידיים הריקות שלי.
בפנים אני גומר.
בחוץ הירח מאיר על עיר, על שום דבר, הכחול שבו לא מזיז לאף
אחד. בחוץ קר.
אני לבד, אני לבד בפנים. אבל בחוץ קר.
בפנים חושך -
בחוץ ירח.
בפנים.
נשכב אחורה על ספה,
מכבה סיגריה על שטיח,
מדמיין את המוות השחור של עצמי,
הוא בא מבפנים - מחנק.
מי יודע, אולי אני אלך לזיין מישהי אחרת.