רק בעשר שנים מבוגרים ממני.
אבא כבר בהיונדאי, אמא עדיין באונו.
פרברים.
פרפרים
בחדרה של הילדה.
בבקשה אל תקראו לכלב ברונו:
לכלב לא מגיע אוטו-דה-פה.
האמא עלתה למידה ארבעים:
נואו מור חולצות בטן.
המטבח שלהם יפה.

הם מפרסמים פרויקט מגורים,
אבקת כביסה וחומוס.
הם מחייכים.
הילדים קשורים בכבלים לספה.
פעם קראו לזה התעללות.
לא יהיו להם תסביכים.
ההורים מבינים הכל - מאמא נואוז -
ונותנים להם חופש. איזו ילדה יפה.

הלכתי לשתות בירה ב"הוגוס",
תיכף אשוב.

תנו לי, תנו לי זוג
מהנדסי לואו-טק עם תסביך גלותי,
שעד גיל ארבעים ומשהו ישנו בסלון.
הילדה לא מצליחה לנפח בלון.
מה זה פה, בית קפה? בית מלון?
תנו לי, תנו לי זום
על חמניית הטפט. שלולית ג'לטי-
נה. חייבים לאכול
מרק ועוף ופירה. לא חשוב.
תנו לי, תנו לי רוק'נ'רול.

תנו לי, תנו לי את המתוסבכים האלה.
המטבח שלהם פצפון.
בסבנטיז היה לה אפרו והם קנו פטיפון.
בעשרים וחמש שנים (בממוצע) מבוגרים ממני.
לעזאזל עם אלה משמונה-עשרה השורות
הראשונות.
תנו לי, תנו לי את ויקטור ונלי.