עומר בונפיל / התמצית |
איני אלא נבלע בהמון
ואת היהלום הבוהק בכל השאון
רק אותך רואה
יהלום בעל יופי בלתי נלאה
החיים בלעדייך הם ללא מחסה
רחבה באנשים מלאה
נראית ריקה כשאת לא בתוכה
בעברך בשבילי ביתי הצנוע
וכשאת בפתח דלתי דורכת
רק לבי נשמע ברחבי ביתי
האם אוכל לשכנעך להישאר איתי
מראך אותי משגע
רק למגעך גופי משווע
ידייך הרכות בידיי הגסות
ואין בידי לתאר את סערת הרגשות
מה הייתי נותן שיימשך לעד
החלום שאנו שנינו יחד
מנשק לך על מצחך
יודע לקרוב מזה לא אגיע
כל כך רוצה לאהבך
לך את אהבתי בכל דרך להביע
למה ממני את תמיד מתרחקת
ואני מנסה להתקרב
ילדה נערה שנפשי בה חושקת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|