אבא! אמא!
תראו אותי! אני כאן!
אל תבכי אמא...אני פה לידך!
אני ממשיכה להילחם.
הזמן שלי עומד להיגמר...אני מחזיקה עדיין.
המלאך הלבן עם הכנפיים מפציר בי כבר לעזוב...אבל אני אומרת לו
שיחכה לי קצת, לפחות עד שאבא ואמא יתעוררו...רק עוד קצת...
הוא מלאך עקשן!
אבל לא אכפת לי! אני אחזיק עוד קצת...
החדר נהיה לבן והגבולות מטשטשים...
אני כבר יוצאת מגדרי...רק עוד קצת נו...
אני כל כך אוהבת אותכם...למה אחיי לא פה איתי?
אני רוצה לראות גם אותם.
המלאך כבר מתקשה לרסן את עצמו...
הוא לוגם לגימה קטנה מפחית הרד-בול ומציע לי גם קצת...אני מנסה
להרגיע אותו.
"תיכף אני אשתה קצת" אמרתי לו...
והוא כבר מתחיל לעוף בחדר ללא מנוחה כמו זבוב בגשם...כמו גלים
בזמן סערה...
נהיה פה קר...הנשימות שלי מתקצרות כבר...קשה לי לנשום...
אני בכל מקרה אחכה ואחזיק את עצמי עד שאבא ואבא שלי יתעוררו.
קשה, קר, אור לבן מסנוור, אבא, אמא, חדר, לנשום, מלאך, רד-בול,
עין נפתחת, נשימה, רצפה רועשת, עוד נשימה, חיוך מתוסכל, עוד
נשימה, דמעה אחת, עוד נשימה, אבא, אמא, כל כך אוהבת, נשימה,
להתראות, נשימה...נשימה...נשימ...